מזרח תיכון חכם קטארים באים: הנסיכות בוחשת בסכסוכי האזור – אלי אבידר 11.3.14

קטארים באים: הנסיכות בוחשת בסכסוכי האזור – אלי אבידר 11.3.14

קטארים באים: הנסיכות בוחשת בסכסוכי האזור

נסיכות קטאר מממנת כוחות אסלאמיים רדיקליים, ושכנותיה במפרץ הפרסי זועמות וחוששות. זה עלול להסתיים בעימות צבאי

בכל הנוגע למפרץ הפרסי, תשומת הלב הציבורית בישראל ובמערב נתונה כולה לגרעין האיראני. אולם בימים האחרונים הולכת ומתפתחת דרמת משנה בעלת השלכות על האזור כולו: המאבק של סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין נגד קטאר. שיאו של העימות הגיע בשבוע שעבר, עם החלטתן המתואמת של שלוש מדינות המפרץ להחזיר את שגריריהן מן הנסיכות, בטענה שקטאר מפירה את ההסכם לשיתוף פעולה ביטחוני שעליו הן חתומות. אבל זה רק קצה הקרחון. 

כבר זמן רב שלמדינות המפרץ, ולמעשה לכלל העולם הערבי, יש בטן מלאה על קטאר בשל אופי השידורים של תחנת אל-ג'זירה שמעודדת לטענתן חתרנות, קיצונית ואי סדר (התחנה, שמשדרת מקטאר, פועלת בהשראה ובפיקוח מלאים של בית המלוכה). בעת האחרונה גם נדמה למדינות רבות שהקטארים כבר אינם מסתפקים בערוץ התקשורת החזק שלהם, והם הפכו בעצמם לבית גידול לתנועות מהפכניות. 

הסעודים כבר סימנו את קטאר כאחד האיומים הבולטים על שלטונו של המלך עבדאללה. קטאר היא המממנת הראשית של האחים המוסלמים ברחבי העולם, והיא מעניקה רוח גבית לפלגים סונים קיצוניים ברחבי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי. מבחינת כמה משכנותיה, הפכה קטאר ממטרד לבעיה אסטרטגית. 

את השלטון בקטאר מנהל האמיר הצעיר תמים בין חמד אל-ת'אני, שהחליף במהלך מוסכם את אביו. בחודשים שחלפו מאז פרישת האמיר האב וראש ממשלתו, הידק יורש העצר את אחיזתו בשלטון והחל מתווה כיוון מדיני חדש, שעומד בשורש המשבר הנוכחי. מניעיו של תמים אל-ת'אני לוטים בערפל. דיווחים מתחילת שנות האלפיים טענו שהוא מבלה זמן רב באפריקה עם המיסיונרים האסלאמיים. בשנים האחרונות נטען כי האמיר הצעיר החל מתקרב למטיף הקיצוני יוסף אל-קרדאווי, שהפך בעבורו למעין מורה רוחני. הקשר הזה מסביר את תמיכת הקטארים באחים המוסלמים המצרים ובתנועות קיצוניות אחרות. 

על רקע זה ניתן גם להבין את העוינות שמגלים השלטונות בעולם הערבי, ובראשם השלטון בקהיר, לעיתונאי אל-ג'זירה. הערוץ עצמו סובל מירידה משמעותית באחוזי הצפייה, הגורמת לו להקצין בסיקור החתרנות ואי-השקט בבחריין ובמזרח סעודיה. למרבה האבסורד, את ההגנה העיקרית על השלטון בקטאר מספקת הנוכחות הצבאית האמריקאית במדינה, שריד למדיניות המתונה של השלטון הקודם בנסיכות. אולם גם מעמדה של ארצות הברית אינו כתמול שלשום. מאז הפניית הגב לנשיא מובארק, שתמיד היה בן ברית נאמן לארצות הברית, מביטות מדינות המפרץ - ובראשן הסעודים - על וושינגטון בחשדנות הולכת וגוברת. 

ואכן, למרות אזהרתה של ארצות הברית מפני פגיעה במפגינים בבחריין, הזרימה סעודיה כוחות לשכנתה והשיבה במהירות את הסדר על כנו. אפילו היום, זמן רב אחרי שוך ההפגנות, נותרו יחידות סעודיות במנמה הבירה – ולפי העיתונות הערבית, במרחק 600 מטרים מהארמון. בכך מבהירה סעודיה כי היא תעשה הכל כדי  לשמור על אבן הדומינו הבחריינית במקומה. 

למתבונן מבחוץ נראה כי הסדר והיציבות הושבו למפרץ הפרסי, אולם האזור כולו מצוי באחת מהתקופות המתוחות והרגישות ביותר שלו. בריתות ישנות מתערערות, ושחקנים חדשים מבקשים להרחיב את תחומי ההשפעה שלהם. שליטי המפרץ יודעים כי צעד שגוי עלול להוביל לאיבוד ההנהגה בן לילה, והם חשדניים ועוינים יותר מאי פעם. החזרת השגרירים יכולה להיות איתות דיפלומטי – או צעד ראשון בדרך להידרדרות צבאית. 

פורסם ב NRG

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים