מזרח תיכון חכם פיוס קטאר ומצרים: בישראל בוחנים את ההשלכות על חמאס - אמיר תיבון 24.12.14

פיוס קטאר ומצרים: בישראל בוחנים את ההשלכות על חמאס - אמיר תיבון 24.12.14

פיוס קטאר ומצרים: בישראל בוחנים את ההשלכות על חמאס – אמיר תיבון 24.12.2014 באתר וואלה

הפיוס בין המדינות עשוי בטווח הקרוב לסייע בשיקום עזה ובשמירה על השקט בדרום, אך בעתיד להעמיק את מעורבותה של איראן ברצועה ולדחוף את הארגון לחיקה. "טהראן תמלא את הוואקום בעזה"

בימים האחרונים מנסים בירושלים ללמוד ולנתח את האירוע המשמעותי ביותר שמתחולל בעולם הערבי בימים אלה, הסכם הפיוס בין מצרים לבין קטאר. להסכם, שהוכרז ביום שבת האחרון, צפויות השלכות משמעותיות לא רק על שתי המדינות שהיו יריבות מרות בשנה האחרונה, אלא גם על כמה משכנותיהן: סעודיה, מדינות המפרץ, רצועת עזה, וישראל.

התקשורת הישראלית לא יצאה מגדרה לסיקור הפיוס, שנבלע בהמולת הבחירות. אך במשרד הביטחון, במשרד החוץ ובסוכנויות המודיעין השונות בישראל מביטים בו בעניין רב. ההערכה הראשונית היא שהפיוס הקטארי-מצרי עשוי לסייע לשיקום רצועת עזה ולהרגעת הזירה הדרומית בחודשים הקרובים. קטאר היא הפטרונית העיקרית שלחמאס, והיריבות הקשה בינה ולבין השלטון הצבאי בקהיר העמיקה את התסבוכת האסטרטגית בעזה. מבחינה זו, הסכם הפיוס עשוי לתרום לשקט וליציבות, לפחות בזמן הקרוב. מאידך, בירושלים מודעים לכך שבטווח הרחוק, ההסכם עשוי לדחוף את הזרוע הצבאית של חמאס בחזרה לזרועותיה המחבקות של איראן, ולהגדיל את הפוטנציאל לעימותים נוספים.

"זה אירוע שמשנה את המפה האסטרטגית סביבנו, וייקח זמן עד שנבין את כל המשמעויות שלו", אמר לוואלה! חדשות גורם ישראלי בכיר. "מנקודת מבטנו, הנושא החשוב ביותר הוא ההשפעה על חמאס, אבל יש עוד הרבה שאלות אחרות".

 הראשון שהצליח לבלום את קטאר

פרק היריבות האחרון בין קטאר ומצרים החל ביולי 2013, לאחר שהצבא המצרי הדיח את "האחים המוסלמים" מהשלטון. ההפיכה הצבאית הציבה את מצרים בעימות ישיר עם אמירות קטאר, מכיוון שנסיכות הנפט העשירה הייתה התומכת העיקרית של "האביב הערבי", ושל התנועות האיסלאמיסטיות שהתחזקו בעקבותיו. בשנים 2013-2011, הסתמנה קטאר ככוח העולה במזרח התיכון, וזכתה ליחס אוהד מהממשל האמריקני ולכתבות תדמית מחמיאות בכלי התקשורת החשובים בעולם. התמיכה שהעניקה לארגוני טרור (ובראשם חמאס) זכתה, ברוב המקרים, לגינוי רפה בלבד.

הזינוק בכוחה של קטאר גרם ללחץ אדיר אצל שכנותיה במפרץ - סעודיה, איחוד האמירויות, כוויית ובחריין. בניגוד לאמירות אל-ת'אני, מדינות המפרץ התנגדו למהפכות "האביב הערבי", ותמכו בהשארת הסדר הישן (למעט במקרה של משטר אסד). אך למרות ההתנגדות של שאר מדינות המפרץ, "הפרויקט הקטארי" צבר תאוצה – עד ליולי שעבר, אז התרחשה ההפיכה הצבאית במצרים.

"הקטארים כעסו על א-סיסי כי הוא היה הראשון שהצליח לבלום את ההשפעה שלהם ולגרום לשינוי כיוון בעולם הערבי", אומר נזיר מג'לי, פרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בעיתון הערבי "א-שרק אלאווסאט". מג'לי מסביר כי "ההדחה של האחים המוסלמים במצרים יצרה שינוי מחשבתי בכל העולם הערבי. א-סיסי החזיר לחיים את הכוחות הלאומיים, והפך בכך לאיום המשמעותי ביותר על הפרויקט האזורי של קטאר".

הכלי המרכזי של קטאר לקידום "האביב הערבי" היה תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה, שמשרדיה ממוקמים בנסיכות הזעירה. התחנה הזו ליבתה את המחאה נגד משטר מובארק במצרים, סיקרה באופן אוהד במיוחד את שלטון "האחים", ולאחר ההפיכה הצבאית הפכה למבקרת הקשוחה ביותר של הנשיא א-סיסי. הקטארים כל כך זעמו על א-סיסי, עד שיצרו ערוץ נפרד לסיקור המדינה ("אל-ג'זירה ישיר מצרים"), ששידר 24 שעות ביממה תעמולה ארסית נגד השלטון החדש-ישן בקהיר.

השבוע, כחלק מהסכם הפיוס, הופסקו באופן מיידי שידוריו של "הערוץ המצרי", ללא כל הסבר לצופים. "אם למישהו היה איזשהו ספק שהמטרה של הערוץ הזה הייתה נטו לערער את מעמדו של א-סיסי, אז הנה, עשו סולחה – ומיד בוטל הערוץ", אומרת רות וסרמן-לנדה, לשעבר סגנית שגריר ישראל בקהיר. "א-סיסי קצר רווח מידי. הוא קיבל את השליח הקטארי ועשה להם כבוד, וקיבל בתמורה צעד חשוב, גם אם סמלי".

נזיר מג'לי סבור כי ההתקפלות המיידית של אל-ג'זירה היא הודאה בתבוסה: "הרשת נפגעה מהקמפיין שהיא הובילה נגד א-סיסי. מתחנה מובילה שקובעת את סדר היום, היא הפכה לתחנה חד-צדדית שאנשים מפקפקים באמינות שלה. ההשפעה שלה עדיין משמעותית, אבל הרבה פחות מבעבר".

 הקטארים הבינו: א-סיסי כאן כדי להישאר

השושבינה של הסכם הפיוס בין קטאר למצרים הייתה סעודיה, הגדולה והחשובה במדינות המפרץ. המשבר הקטארי-מצרי יצר משבר חמור לא פחות בין קטאר לסעודיה, התומכת הנלהבת ביותר של משטר א-סיסי. "המלך הסעודי עבדאללה ממש אובססיבי בכל מה שקשור למשטר הנוכחי מצרים", אומר דיווייד ויינברג, חוקר בכיר במכון להגנה על הדמוקרטיה בוושינגטון, שמתמחה במדינות המפרץ. "בפגישות שלו עם הנשיא אובמה ועם ג'ון קרי, המדיניות האמריקנית כלפי מצרים הייתה הנושא הראשון שהוא העלה לדיון. הוא דחף את האמריקנים להעניק יותר תמיכה וגיבוי לא-סיסי".

המחלוקת בין קטאר לסעודיה בנושא מצרים גרמה לסעודים ולשותפותיה במפרץ לבודד ולהחרים את קטאר בשנה האחרונה, עד כדי סילוקה מ"מועצת מדינות המפרץ" שמאגדת את ממלכות הנפט העשירות באזור. סעודיה ואיחוד האמירויות אף החזירו את שגריריהן מדוחה, מחאה על התנהלותה של השכנה הזעירה. הכעס הסעודי נבע לא רק מהתנהלותה החתרנית של קטאר בזירה המצרית, אלא גם מהתמיכה שלה בגורמי טרור קיצוניים בכל האזור, כולל קבוצות הקשורות לדאעש.

פרופ' אלי פודה מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית אומר כי הבידוד שקטאר נקלעה אליו פגע במעמדה, וגרם לשליט הצעיר שלה, האמיר תמים בן חמד א-ת'אני, להבין כי דרוש שינוי כיוון. "הקטארים הבינו לאן נושבת הרוח בעולם הערבי. הם הבינו שמצד אחד, א-סיסי כאן כדי להישאר והם נכשלו בניסיונם להדיח אותו, ומצד שני, האיום שמציב דאעש על מדינות ערב לא יפסח גם עליהם בסוף היום. זו הסיבה לפניית הפרסה שלהם. לסעודיה היה תפקיד מפתח בתהליך הזה. היא הבהירה לקטארים שהיא עדיין המדינה החזקה והחשובה במפרץ, שאי אפשר להתעלם ממנה".

בישראל עדיין לא יודעים לומר כיצד ישפיע המהלך על מעמדו של חמאס, אבל איש אינו צופה שבעקבות ההסכם החדש, הקטארים יסלקו מבירתם את חאלד משעל, או ינתקו לחלוטין מגע מחמאס. "לא סביר שהקטארים יפנו נגד חמאס בעקבות הפיוס, והסימן הכי ברור לכך הוא ההתפטרות של ראש המודיעין המצרי, שהוביל את הקו הנוקשה נגד חמאס", אומר דיווייד ויינברג. "מבחינת מצרים, המאבק בחמאס נמצא בעדיפות פחות גבוהה מהמאבק ב'אחים המוסלמים' בתוך מצרים". לדבריו, המצרים יכולים להתפשר על תמיכתה של קטאר בחמאס, כל עוד הנסיכות תפסיק לתמוך בגורמים חתרניים בתוך מצרים עצמה.

 "איראן תמלא את הוואקום בעזה"

אלי אבידר, שכיהן בשנים 2001-1999 כראש הנציגות הישראלית בקטאר (שנסגרה בעקבות ניתוק היחסים בין המדינות במהלך מבצע "עופרת יצוקה"), סבור כי ההסכם החדש דווקא כן מציב את חמאס במצוקה אסטרטגית: "חמאס ייפגע מההסכם הזה, בהמשך לפגיעה שהוא כבר ספג מאז צוק איתן", הוא אומר. "קטאר ציפתה שהתרומות מסיביות שלה לחמאס יביאו את חמאס להתעקש על כך שקטאר תהיה בין השושבינות של הסכם הפסקת האש. אך הקטארים נוכחו לדעת שכאשר מצרים, סעודיה וישראל מסכימות על כך שהקטארים לא מקבלים שום מעמד בסוגיה, אז גם חמאס נשבר לבסוף. חאלד משעל ניסה להתעקש על שילוב הקטארים, אבל חמאס הסכים לבסוף להשאיר אותם מחוץ לתמונה. מאותו הרגע נפגעה יוקרתו של האמיר הצעיר של קטאר והוא לא סלח".

הקטארים, אומר אבידר, "מתחילים לשנות את מדיניותם כלפי חמאס בכך שהורידו את כמות התרומות. חמאס מצידו מנסה בכל דרך אפשרית להסדיר את היחסים עם איראן כדי לפצות על אובדן ההכנסה העצום".

נזיר מג'לי מזהיר גם הוא כי "האיראנים לא מחכים לראות מה יוליד ההסכם, והם כבר פועלים כדי להחזיר לחיקם את חמאס, אחרי שהמלחמה בסוריה גרמה לנתק בין הצדדים. חיבור עם איראן הוא מסוכן כי זה אומר שחוזרים למצב שהיה ב-2006, שחמאס וחיזבאללה קשורים שניהם לאיראן ויש להם אינטרס להילחם במקביל. האיראנים נכנסים לכל ואקום שנוצר באזור, והם ייכנסו גם לוואקום בעזה. אגב, יש גם ואקום של פוטנציאל לא ממומש ביחסים בין ישראל לסעודיה ומדינות המפרץ, וגם אליו האיראנים משתחלים. בזמן שההנהגה בישראל רק מדברת, האיראנים באמת עושים צעדים לשיפור היחסים שלהם עם סעודיה".

חמאס עדיין נהנה גם מתמיכתה של טורקיה, שמארחת בתחומה כמה מבכירי הארגון ומאפשרת להם לתכנן פיגועים בחופשיות. נשיא טורקיה ארדואן הוא אויב מושבע של משטר א-סיסי, ונחשב לצלע השלישית ב"ציר האחים המוסלמים" באזור, יחד עם קטאר וחמאס. "יום לפני שהקטארים שלחו את הנציג שלהם למצרים, הם דאגו להוציא משלחת גם לטורקיה, כדי לבשר לארדואן על השינוי הצפוי. הם לא הכריזו גט כריתות על הברית עם טורקיה, אבל לדעתי הם הולכים בכיוון של התפייסות עם מצרים, סעודיה והציר הפרגמטי, גם אם יהיה לזה מחיר מול ארדואן", אומר פרופ' אלי פודה.

ומה לגבי ישראל? האם יש סיכוי שהפיוס עם מצרים יסלול את הדרך גם לחידוש היחסים בין ישראל לקטאר, שהתנהלו במשך 13 שנה, מ-1996 ועד למבצע עופרת יצוקה ב-2009? על כך מסכימים כל המומחים ש"אין מה לדבר" בשלב הנוכחי. אלי אבידר אף סבור שישראל תרמה תרומה משמעותית לכניעתה של קטאר בפני סעודיה ומצרים: "הקטארים שרויים בהיסטריה מאז 'צוק איתן'. הפעילות הישראלית להציף את התמיכה של קטאר בטרור הבינלאומי, מלחיצה את דוחה, שמשקיעה מיליארדים כדי לבנות לעצמה תדמית של חביבת העולם המערבי. התדמית הזו בסכנה. ההיבט המוחשי ביותר הוא הוויתור של קבוצת ברצלונה על התמיכה של קטאר שהייתה בשווי של מאות אחוזים יותר מכל ספונסר אחר". אבידר אף מאשים את קטאר במעורבות בזירה הפוליטית הישראלית. לדבריו, "הקטארים מאוד תומכים בתהליך איחוד המפלגות הערבי בישראל לריצה משותפת לבחירות הבאות, בעידודו המסיבי של עזמי בשארה היושב בקטאר".

 החדשות הטובות: א-סיסי מחזיר את מצרים לעמדת הנהגה

על דבר אחד מסכימים כל המרואיינים בכתבה, כולל גורמים בתוך המערכת: הסכם הפיוס שם קץ לקריאת התיגר של קטאר על מעמדן של סעודיה ומצרים כמנהיגות העולם הערבי, ומחזיר לנשיא המצרי את מעמד הבכורה המסורתי שלו. "ההתנהלות של א-סיסי מחושבת מאוד. אין שום אהבה בינו לבין הקטארים, אבל הוא גילה גמישות ותיחכום כאשר הלך לפיוס איתם", אומרת רות וסרמן-לנדה. "אותו הדבר נכון גם בגישה שלו כלפי ישראל: הוא לא פרו-ישראלי ולא אוהב אותנו יותר מאחרים, אבל הוא מבין את הפוטנציאל האסטרטגי. זו ההתנהלות שצריך לצפות לה ממנהיג".

נזיר מג'לי מספר כי ביקר במצרים במהלך הקיץ, ושוחח עם גורמים בכירים במדינה על הכיוון שבו א-סיסי מעוניין להוביל אותה. "האסטרטגיה שלו ברורה מאוב: האויב של העולם הערבי זה הטרור, וצריך לעקור את השורשים שלו: הפרימיטיביות, השנאה, העוני, הבורות, הסכסוכים השונים באזור. הוא רוצה להוביל את מצרים ואת העולם הערבי למקום חדש, בו הערבים ינצלו את כל הפוטנציאל שלהם, מאוצר הטבע ועד האוצר האנושי. זו החשיבה של א-סיסי, ובחשיבה הזו ישראל לא צריכה להיות אויב של העולם הערבי. הוא בעצמו אמר שאם ייחתם הסכם עם הפלסטינים, לא תהיה לו התנגדות לבקר בישראל ולהזמין את ראש ממשלת ישראל למצרים, מה שלא קרה מזה עשרות שנים".

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים