מזרח תיכון חכם לא לפחד ממוסדות בינלאומיים אלי אבידר 30.12.2014

לא לפחד ממוסדות בינלאומיים אלי אבידר 30.12.2014

לא לפחד ממוסדות בינלאומיים אלי אבידר  30.12.2014

נורמה חדשה התבססה בישראל: האו"ם, בית המשפט הבינלאומי, ועדות לזכויות אדם — כולם נתפשים היום כמאיימים על שלומנו ועל קיומנו. מוסדות שיש להחרים אותם ולהתעלם מהם, למנוע את כניסת אנשיהם לארץ, להסתיר מהם מסמכים ולמנוע מהם גישה לנציגים רשמיים.

אחרי שסירבה לשתף פעולה עם ועדת גולדסטון שהקימה מועצת האו"ם לזכויות אדם כדי לבדוק את התנהלות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", מחרימה ישראל כעת את ועדת שאבאס שמונתה לבדיקת מבצע "צוק איתן". באוויר מרחף גם האיום הפלסטיני ב"נשק יום הדין": הגשת תביעות נגד קצינים בכירים, פוליטיקאים ושרים ישראלים בבית הדין הבינלאומי בהאג.

לכאורה, החששות מוצדקים. מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף משונה שחברות בו דמוקרטיות נאורות כאיראן, קובה, כוויית ולוב. מאז הקמתה ב–2006, פרסמה המועצה כ–50 הודעות גינוי לישראל — מחצית ממספר הגינויים לשאר העולם. ויליאם שאבאס עצמו התבטא נגד ישראל וקרא להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו. אז מה יש לנו לחפש במגרש הזה?

אך גישה כזאת לא תעצור את ההליכים הבינלאומיים, היא רק תפקיר אותם לידי הגורמים העוינים ביותר, כפי שקרה עם דו"ח גולדסטון, שגרם לישראל נזק כבד. "יכולתי להתייחס ולדון רק בחומרים שהונחו לפני", אמר השופט ריצ'רד גולדסטון על עבודת הוועדה בראשותו. כמו בבדיחה על היהודי שמתפלל לזכות בפיס אבל אף פעם לא קונה כרטיס, ישראל לא יכולה לקוות לתוצאה חיובית כאשר כל החומרים שהונחו בפני הוועדה הגיעו מהצד השני. בדיעבד גולדסטון חזר בו מחלק מהדברים שנכתבו בדו"ח, ואפשר לשער שהצגת העובדות מראש היתה מביאה לתוצאות נוחות יותר מבחינתנו.

משפטנים ודיפלומטים מנוסים יידעו תמיד כיצד להטות לטובתם חקירות והליכים משפטיים מורכבים, או לפחות להקשות על השימוש בהם נגד ארצם. דוגמה לכך אפשר לראות בלוב של מועמר קדאפי, לאחר פיצוץ מטוס פאן־אם מעל העיר לוקרבי שבסקוטלנד. בניגוד לישראל הדמוקרטית, הנאבקת על קיומה ועושה הכל כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע, פיצוץ המטוס היה אקט של טרור שנעשה על ידי שליחיה של מדינה סוררת — ובכל זאת הצליחו הלובים לעקר מתוכן את הסנקציות שהוטלו עליהם.

האסטרטגיה שהם נקטו היתה של לוחמה משפטית־ביורוקרטית. הם טענו שהסנקציות הוטלו לפני מיצוי החקירה, ערערו על סמכותן של מעצמות המערב לשפוט אזרחים לובים, ואף גררו את בריטניה וארה"ב לבית המשפט הבינלאומי לצדק. בסופו של דבר הסכימו האמריקאים והבריטים לפשרה שדחו בתחילת הדרך: שני חשודים בלבד הוסגרו לבית משפט סקוטי שהתכנס בהולנד והורשה לעסוק רק באחריות האישית של השניים. על החוקרים נאסר לשאול אותם על מפעיליהם הלובים או על מעורבותו של המשטר בפיגוע.

ישראל היא דמוקרטיה בעלת עולם ערכים מערבי, הנאבקת על הגנת אזרחיה. צה"ל פעל ב"צוק איתן" בהתאם להוראות של יועציו המשפטיים, ותוך תיעוד של כל המהלכים הצבאיים. לישראל לא תהיה שום בעיה להתמודד עם כל גוף חקירה. למעשה, בידיה הכלים להושיב את חמאס על ספסל הנאשמים.

על ממשלת ישראל להתמודד עם טענות הקהילה הבינלאומית כשחקנית פעילה. עליה לשלב נימוקים פרוצדורליים עם עבודה מהותית המבוססת על החומרים המגוונים שבידינו. הפניית הגב לעולם לא תעצור את החקירה ולא את הדו"ח, היא רק תשאיר את ארגוני הטרור כדוברים יחידים בהיכלי המשפט הבינלאומי. במשחק כזה, באמת שאי אפשר לנצח.

פורסם בהארץ

המאמר פורסם בעברית ותורגם לאנגלית

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים