מזרח תיכון חכם תוכנית אבו מאזן – אלי אבידר 30.3.2015

תוכנית אבו מאזן – אלי אבידר 30.3.2015

תוכנית אבו מאזן

ראש הרשות התקשה למצוא אוזן קשבת בפסגת הליגה הערבית, אבל דווקא באירופה יש לו שותפים לצעדים נגד ישראל. רק איום ממשי נגד הרשות ימנע גלישה לבידוד בינלאומי

כינוס הליגה הערבית ה-26 בשארם אל-שייח' עמד בסימן מלחמת ההישרדות של המשטרים הערביים. כשמצרים וסעודיה משתפות פעולה במלחמה על אדמתה של מדינה ערבית אחרת – תימן – שום דבר לא קדוש עוד במזרח התיכון.

נשיא מצרים ביטא את תחושת הבהילות במלים חסרות תקדים. "הפסגה הזאת מתקיימת בצל אתגרים עצומים לביטחון הלאומי הערבי", אמר הגנרל א-סיסי. "גורמים זרים מנצלים את המצב במדינות ערב השונות וזורעים פירוד ופיצול באוכלוסייה. הם מאיימים על הזהות, היציבות ואופייה של האומה הערבית". א-סיסי אף קרא להקמת צבא ערבי מאוחד שיתמודד עם האתגרים החדשים.

מי שהתקשה למצוא את מקומו במזרח התיכון החדש היה נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. במאמץ נואש להחזיר את תשומת הלב של יתר המנהיגים לעניין הפלסטיני, נשא אבו מאזן את הנאום הארוך ביותר בפסגה, פי שלושה מזה של מלך סעודיה או נשיא מצרים. עבאס סטה מהטקסט פעמים רבות, וחיזק את אזהרותיו באיומים ובאזהרות על כוונותיה של ישראל.

בין השאר, סיפר אבו מאזן למנהיגים הערבים על תוכנית ישראלית סודית להקים מדינה פלסטינית עצמאית בעזה, ולצדה אוטונומיה בגדה המערבית (רעיון אותו ייחס לדברים שנשא האלוף גיורא איילנד). הוא גם טען ש"כל יום נהרסים מסגדים וכנסיות בפלסטין", האשים את ישראל בעצירת כספי המסים למרות הבטחות שישוחררו, ואפילו התלונן על העמלה בגובה 3% שישראל לוקחת מהרשות. עבאס אף קרא לאזרחי העולם הערבי לבקר במקומות הקדושים במזרח ירושלים ובשטחי הרשות. מדובר בחריגה ממדיניות החרם, שאבו מאזן הסביר כך: "ביקור אצל אסיר בבית הסוהר אינו אומר שמתקיים תהליך נורמליזציה עם הסוהר".

בין כל 29 עמודי הנאום (לא כולל האלתורים שנוספו בעל פה) לא היו הרבה דיבורים מדיניים בעלי משמעות, למעט משפט קצר אחד, שבו קרא עבאס לתרגם את "ההצהרות וההחלטות נגד הכיבוש" לסנקציות. בכך חשף למעשה את מידת מעורבותה של הרשות הפלסטינית במהלך האירופאי המתוכנן כנגד ישראל, אך בו בעת נזהר מלהסגיר פרטים שיפגעו בקואליציה המתגבשת.  

ניתן לצפות שבזמן הקרוב תמשיך ההנהגה הפלסטינית לנסות להתמודד עם דחיקתה לשוליים בעולם הערבי בעזרת קשריה עם דפלומטים מערבים וההצלחות שהיא נוחלת בגופים בינלאומיים. את מה שאבו מאזן אמר כעת בקול רם טענו פקידי הרשות ושליחיה  באוזני דיפלומטים אירופאים במשך שנים ארוכות. כישלון המו"מ  בשנה שעברה סיפק להם את ההזדמנות לבודד את ישראל ואפילו לדרוש הטלת סנקציות עליה.

נראה שממשלת ישראל טרם גיבשה אסטרטגיה אפקטיבית לאיום הדיפלומטי הפלסטיני. עצירת כספי המסים התבררה כצעד בעייתי ומוגבל, שמיועד יותר לדעת הקהל בישראל מאשר למקבלי ההחלטות ברמאללה. זו בעיה קבועה של סנקציות, שמתקשות להשיג את מטרתן כאשר לא נלווים אליהן צעדים נוספים, ממהלכים מדיניים ועד איומים צבאיים. סביר להניח שגם רעיונות נוספים הנידונים בישראל, כמו עצירת חופש התנועה של בכירים פלסטינים, לא ישיגו את מטרתם.

ההתפתחויות בעולם הערבי משחקות לידי ישראל, אבל דווקא באירופה ובארצות הברית מצליחים הפלסטינים לרשום הצלחות. רק מהלך משולב - איום משמעותי ורציני מול הרשות, לצד יוזמה מדינית אמינה – יוכל לפרוץ את הגלישה לעבר בידוד בינלאומי.

פורסם במעריב

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים