מזרח תיכון חכם השפה כגשר - אלוף (דימ) שלמה גזית 5.9.2015

השפה כגשר - אלוף (דימ) שלמה גזית 5.9.2015

השפה כגשר 

אלוף (דימ) שלמה גזית

ב- 1940, במעבר מבית הספר העממי למחלקה החמישית בתיכון, נדרשנו לבחור בלימוד שפה זרה (בנוסף לאנגלית), ערבית או הצרפתית. בחרתי בצרפתית, החלטה שאני מצר עליה מאז.

ישראל ממוקמת בלב ליבו של העולם הערבי. אי השליטה בשפה הערבית הופכת אותנו לנכים, לעיוורים לנעשה סביבנו, לחסרי יכולת לדיאלוג. אכן, את  המו"מ הפוליטי אפשר לנהל גם בשפה זרה (לרוב, אנגלית), אך את המפגש האנושי, החשוב כל כך, צריך לקיים בשפת האם.

כמתאם הפעולות בשטחים, ואח"כ כראש אמ"ן פעלתי לקידום לימוד השפה הערבית בקרב כלל התלמידים היהודים בישראל. הצעתי להפוך את לימוד הערבית ללימוד חובה, מכיתה אלף. הזמנתי את עצמי , בזה אחר זה, לכל אחד משרי החינוך, וכולם השיבו כי "אני מתפרץ לדלת-פתוחה.... השר נחוש לקדם זאת", וכולם, וזה נכון עד היום, לא עשו דבר.

משהוסבר המחסור במורים/מורות לשפה הערבית, החלטתי לסייע. מדי שנה שיבצנו ל"אולפן עקיבא" שבנתניה כשלושים חיילות, בוגרות לימודי ערבית, במטרה - לרענן הערבית שבפיהן ולהשתלם בלימודי הוראה. קבוצת חיילות אלה תרמנו, שנה אחר שנה, כמורות לערבית ברשת החינוך הכללית.

כעשר שנים לאחר שחרורי, הוזמנתי ונתבקשתי לברך בטקס סיום קורס החיילות, בוגרות האולפן. להלן קטע מדבריי:

דובר כאן על הכשרת כוח אדם לצרכי צה"ל, וזה נכון ללא ספק. נותרנו ללא מאגר של חיילים דוברי ערבית "מן הבית". מבחינתי, זו איננה המטרה היחידה ואולי אף לא העיקרית. נגזר עלינו לחיות יחד, יהודים וערבים. לא מתוך רצון ולא מתוך בחירה. להפך, מחוסר ברירה.

איננו דוגלים באינטגרציה בין שני הלאומים. אינני יודע מה יהיה כאן בעוד 500 שנים, אולם המדיניות שלנו היא לחיות יחד, אלה לצד אלה, בדת, במורשת, בלשון ובתרבויות השונות והנפרדות. התנאי לחיים יחד הוא שנכיר זה את זה  והגשר לכך זו השפה!

לא יעלה על הדעת שבעוד ערבי בישראל חייב ללמוד עברית, היהודי איננו רואה זאת כחובתו, באותה מידה ממש, ללמוד ולדבר ערבית"

סמוך לאותו מועד הוזמנתי למשכן נשיא המדינה. בטקס צנוע השקנו את מילון השפה הערבית, מילון אותו יזמתי ועליו התחלנו לעבוד, עם בכירי המומחים שלנו לשפה הערבית, עשר שנים קודם לכן,.

"באתי לברך על המוגמר. המילון הערבי-עברי, פרי יזמה ועבודה מאומצת של חיל המודיעין הישראלי.... מלון זה הוא בסיס להכרה עמוקה ורחבה יותר של הצד השני, ומכאן - בסיס וגשר להבנה ולהידברות.

הכרת השפה הערבית תופסת מקום מפתח להעמקת המידע המודיעיני, אולם השפה מהווה גם בסיס להכרת הנפש, החשיבה, ההתנהגות של הצד האחר.

מילון זה עתיד לשמש לא רק את צה"ל. הוא ישמש מכשיר עבודה חשוב לכל מי שיעסוק במפגש של שתי הלשונות – לדיבור, לכתיבה ולמחקר.

הרגע המרגש בחיי יהיה משנראה מילון זה מונח גם על מדף חנויות הספרים שבקהיר. בטוחני כי ההוצאה-לאור במשרד הביטחון תהא מוכנה לייצא את המילון, אפילו תוך ויתור על  הרווחים".

אני מעלה זיכרונות אלה למשמע החלטת שר החינוך לחייב כל תלמיד ערבי בישראל, ללמוד עברית החל בכיתה אלף. אדוני השר, לא פחות חשוב להתחיל ללמוד ערבית בבתי הספר היהודיים. אכן, מכיתה אלף.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים