סדקים בציר הרשע, אלי אבידר סדקים בציר הרשע, אלי אבידר

סדקים בציר הרשע: על המהומות בסוריה - אלי אבידר 12.4.11

סדקים בציר הרשע: על המהומות בסוריה

במלחמה בין שתי האסכולות המרכזיות של האסלאם, גם האיבה המסורתית לציונים לא תנמיך את הלהבות

המהומות בסוריה טורפות את חפיסת הקלפים של קואליציית ציר הרשע: קואליציות ותיקות מתפרקות, ומי שהיו בני ברית רק אתמול הופכים לאויבים מרים היום. בסוף השבוע האחרון לבדו נהרגו עשרות מאזרחי סוריה, וסופם של העימותים, שלובשים בהדרגה צביון דתי ואתני, אינו נראה באופק.

כ
מו בארצות ערביות אחרות, ההפגנות בסוריה פרצו על רקע המצב הכלכלי הרעוע במדינה, ובהדרגה הפכו למחאה כוללת נגד הדיכוי הפוליטי המתמשך מסוף השבוע האחרון, העימותים מתייצבים סביב הנושא הרגיש ביותר בעולם המוסלמי: מלחמת הסונה בשיעה. מדובר בבטן הרכה של המשטר הסורי.

העלאווים, ה
מיעוט שממנו מורכבת מרבית העלית השלטת בסוריה, הם פלג שיצא מתוך השיעה אולם מעולם לא זכה ללגיטימציה מלאה בעולם המוסלמי - גם לא אחרי שהאימאם השיעי מוסא צאדר הכריז עליהם בתחילת שנות השבעים כעל שיעים.

ב
משך שנים בנה בעדינות חאפז אסד סגנון של לאומנות סורית, שחיפה על השסע העדתי העמוק במדינה. בשנת 2000 מת אסד האב, ומאז התחלפה ההבטחה שהיתה גלומה בבנו באכזבה מרה. התוצאה היא מרד גלוי של הרוב הסוני בסוריה נגד הברית העלאווית-שיעית השולטת במדינה.

ישראל כבר לא מספיקה

הסונים עוד היו מסוגלים לקבל את הפיכתה של סוריה תחת בשאר אל-אסד לגרורה איראנית, אלמלא תהליך המרת הדת המאורגנת שהתחזק במדינה. בשנים האחרונות, סונים לא מעטים המירו את דתם לשיעה על פי האסכולה האיראנית (הזרם השיעי המכונה "תריסרי", המאמין בקיומם של 12 אימאמים שירשו את מוחמד); בכפרים רבים אף פרצו קטטות המוניות על רקע מחלוקות בין שיעים לסונים סביב נוסח תפילות יום השישי.

לאחרונה נכנס לעי
מות הדתי בסוריה גם המטיף המוסלמי החשוב בעולם, השייח יוסף אלקרדאווי. במשך שנים תמך אלקרדאווי בכל גורם שהתייצב נגד ישראל, ובכלל זאת בחזבאללה ובחסן נסראללה השיעים. יחד עם זאת, אפילו בימי מלחמת לבנון השנייה, כשנסראללה הצטייר כגיבור העולם הערבי, הבהיר אלקרדאווי בפגישה עם אגודת העיתונאים המצרית כי המרת דת של סונים לשיעים היא קו אדום מבחינתו.

בדרשת יום השישי האחרון בקטאר א
מר אלקרדאווי כי "משטר הקוטל את אזרחיו אינו ראוי למשול". בתגובה , הכריזה בת'ינה שעבאן, הדוברת של אסד, שאלקרדאווי מחרחר ריב פנימי בסוריה בין סונים לעלאווים. גם חאלד משעל, מנהיג החמאס שזכה לתמיכה רבת שנים מאלקרדאווי, נשלח לתקוף את המטיף הקשיש, וקבע כי דבריו משרתים את ישראל. משעל, שבעבר הגדיר את אלקרדאווי "הסמכות הרוחנית של חמאס", הבהיר בכך כי מחויבותו האמיתית היא לציר דמשק-טהראן.

דברי אלקרדאווי
מהווים מכה אנושה ללגיטימציה של בשאר אסד, שסבר כי המאבק בישראל יעניק לו יד חופשית בדיכוי ההפגנות בארצו. בתחילת גל ההפגנות בעולם הערבי אסד אף התרברב בפומבי כי בשל התמיכה בפלסטינים אין בארצו הפגנות. טעותו התבררה מהר מאוד. ישראל, שהיתה התירוץ האולטימטיבי של הדיקטטורים הערבים לדיכוי עמם, כבר אינה מספיקה כדי לתחזק את שלטונם. כאשר המאבק הופך למלחמה בין שתי האסכולות המרכזיות של האסלאם - הסונה והשיעה - אפילו האיבה לציונים נדחקת לקרן זווית.

לקישור לאתר של NRG לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים