במצרים בורחים מאחריות - צבי מזאל במצרים בורחים מאחריות - צבי מזאל

במצרים בורחים מאחריות - צבי מזאל 21.8.11

האשמת ישראל ברשלנות בהגנה על גבולה, והאיום בהחזרת שגריר מצרים בישראל להתייעצויות בקהיר - בעקבות האבדות שספגו המצרים במהלך ההתקפה על הכביש המוביל לאילת - אינן אלא מאמץ אומלל של הוועדה הצבאית העליונה, המנהלת את מצרים מאז הדחתו של מובארק, לכסות על כישלונה לשמור על הביטחון בסיני ולהטיל את האחריות על האחר, במקרה זה ישראל, כפי שנהוג במצרים. התגובה ההולמת מצדה של מדינה, שממנה יצאו מחבלים שתקפו את אזרחי שכנתה, הייתה צריכה להיות: אנחנו מצטערים. בואו נחקור יחד מה קרה כדי שדברים כאלה לא יישנו בעתיד.

רק לפני שבוע האשימו גנרלים מצרים בדימוס את הוועדה הצבאית העליונה בהזנחת הביטחון בסיני. הם אמרו לאמצעי התקשורת כי מצרים איבדה את השליטה בסיני וקראו להכריז על מצב חירום בכל שטחו של חצי האי, שיאפשר הטלת עוצר ונקיטת כל הצעדים הדרושים על ידי הצבא.

מה שמתרחש בסיני, אמר אחד מהם, הוא חציית קו אדום לגבי ביטחונה של מצרים. הם טענו כי הארגונים התכפיריים (ארגונים איסלאמיים קיצוניים המכריזים על החברה המוסלמית ככופרת ומתירים הרג מוסלמים עד להקמת חברה המבוססת על השריעה), עושים בסיני ככל העולה על רוחם וכי סיני נמצאת במצב אנרכי.

דברים חמורים אלה באו בעקבות התגברות ההתקפות של כוחות בלתי מזוהים על מטרות שלטוניות ברחבי סיני, ובכללן תחנות משטרה, ועקב חמש התקפות על צינור הגז לישראל ולירדן, שהביאו להפסקת הזרמת הגז ולאובדן כסף רב למצרים. היה ברור לעין כל כי בעקבות הדחתו של מובארק התרופפה אחיזת השלטון המרכזי בסיני - מה שנוצל מיידית על ידי גורמים עוינים למצרים עצמה ולישראל.
  
האנרכיה שולטת בחצי האי

מה שהביא לבסוף להכנסת הצבא המצרי לצפון סיני בשבוע שעבר היו שני אירועים קשים נוספים הנראים כבלתי אפשריים: האחד, הניסיון לכבוש את אל-עריש על ידי קבוצת קיצונים איסלאמים. השני, ההכרזה על הקמת בתי דין איסלאמיים במקום בתי הדין של המדינה על ידי הקבוצה הסלפית של צפון סיני וכפיית פסקי ההלכה על ידי המיליציה החמושה שלה המונה 6,000 צעירים.

רק לאחר אירועים דרמטיים אלה התעשתה הוועדה העליונה של הצבא המצרי אשר מנהלת את מצרים מאז הדחתו של מובארק, תגברה את האבטחה לאורך תעלת סואץ והכניסה (בתיאום עם ישראל) כוחות צבא לאזור כדי להשיב את הסדר על כנו.

הפיגוע בדרך לאילת ביום חמישי בבוקר אינו אלא היבט נוסף של האנרכיה השלטת בסיני. קבוצה של כ-20 מחבלים מעזה, מצוידת בכמויות גדולות של נשק וחומרי נפץ, עברה לסיני, כנראה דרך המנהרות, ונעה בשטח מצרי ריבוני במשך שבוע או יותר. היא הייתה זקוקה לרכבים, למזון ולמים וגם לקיום תצפיות על הכביש המוביל לאילת שאותו תכננה לתקוף.

האם אפשרי שתנועות אלה לאורך מספר ימים נעדרו מעיניהם של המצרים? אנשי המוח'באראת ומנגנון ביטחון המדינה נמצאים באלפיהם בסיני-האם ייתכן שתנועה כה בולטת על פני 200 קילומטר במשך ימים נעלמה מהם לחלוטין? ומה עם החיילים המצרים הפרוסים בעמדותיהם לאורך כל הגבול? האם גם הם לא ראו מאומה? אולי היה מי שהתעלם ואולי אף שיתף פעולה?

פרשנים במצרים הזהירו מפני משבר עם ישראל

ללא ספק, הקבוצה קיבלה סיוע לוגיסטי מאחת הקבוצות הקיצוניות הפעילות בסיני, אבל אין גם להוציא מכלל אפשרות עצימת עיניים מצד דרגים נמוכים של שלטונות הביטחון בסיני. אירוע זה הוא ביטוי מוחשי לאובדן השליטה בסיני מצד השלטון המרכזי - ומכך מנסה הוועדה הצבאית העליונה להתחמק.

כפי שניתן היה לצפות, התקיימו הפגנות עוינות כלפי ישראל בקהיר, באלכסנדריה ובסואץ, אשר קראו לגירושו של שגריר ישראל ואף לניתוק היחסים בין שתי המדינות. נראה שההפגנות אורגנו בעיקר על ידי האחים המוסלמים, שהפכו לכוח פוליטי לגיטימי במצרים.

דוברים מטעמם גם קראו לניתוק היחסים. עמרו מוסא ומוחמד בראדעי, מועמדים מטעם עצמם לנשיאות, ניצלו את הגל לתקוף את ישראל. מוסא דרש "תגובה נחושה" ובראדעי קרא להשהיית היחסים. גורמים פוליטיים אחרים קראו לרביזיה בהסכמי השלום ולהכנסת כוחות צבא לסיני.

נראה שהוועדה הצבאית גם נגררת אחרי קולות אלה. עם זאת, פרשנים צבאיים מצרים דווקא קראו לוועדה הצבאית שלא להיגרר אחרי תגובת הרחוב, הזהירו מפני משבר עם ישראל ואף המליצו לנהוג במתינות.

רשתות הברחה של איראן, חמאס וחיזבאללה

הפרשן הצבאי גנרל עבד אלמנעם כאתו קרא לחקור בהקדם את פרטי האירועים כדי להימנע ממשבר עם ישראל. הוא ביקש להפעיל שיקול דעת ולהסתפק בפעולה בצינורות הדיפלומטיים. הוא הוסיף גם כי על הצבא להמשיך את פעולתו בסיני נגד פורעי החוק ולהשלטת הסדר. פרשן צבאי אחר, מחמד גמאל אלדין מזלום, אמר כי בנסיבות המורכבות של מצרים כיום אין לה שום אינטרס להסתכסך עם ישראל וכי ישראל לא עשתה יותר מאשר להגיב על ההתקפה ליד אילת.

למצרים יש כיום בעיית ביטחון חמורה בסיני. בסיני פועלים היום יותר גופים איסלאמיים קיצוניים מבעבר. המקור של חלקם הוא בעזה, אבל גם איראן פעילה. בסיני פועלות זה שנים רשתות הברחה של איראן, חמאס וחיזבאללה שמטרתן להעביר נשק, חומרי נפץ וטילים מאיראן דרך סודאן וסיני אל תוך עזה. הכוונה עכשיו, עם היחלשות השלטון המרכזי, היא כנראה להקים "מרחב איסלאמי משוחרר", כדוגמת אל-קאעידה באפגניסטן, אשר ישמש בסיס לפעולה נגד ישראל וגם נגד מצרים עצמה ומדינות האזור.

מצרים עומדת בפני אתגר גדול: לטפל במכלול הבעיות, וזאת כאשר היא אינה במיטבה והשלטון הצבאי הזמני מתקשה, אחרי ההתקוממות, להחזיר את הסדר על כנו ולנווט את המדינה לעבר מוסדות אזרחיים חדשים ויציבים. לשתי המדינות אין שום אינטרס להסלים את האירועים שכבר פגעו בביטחונן. השלום הוא אינטרס עליון של מצרים כמו של ישראל. על שתי המדינות לחקור את האירועים כדי להבין מה קרה בשטח ולמצוא את האמצעים לשיתוף פעולה על מנת להבטיח שאירועים כאלה לא יקרו שנית.

פורסם ב NRG

עוד מהתקשורת בפורום למזרח תיכון חכם

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים