מזרח תיכון חכם הניצחון של האינטלקטואלים - צבי גבאי 26.12.11

הניצחון של האינטלקטואלים - צבי גבאי 26.12.11

הניצחון של האינטלקטואלים

העריצים התעלמו מהם, אבל המשוררים והסופרים במזרח התיכון הם החתומים על האביב או החורף האיסלאמי

 

שר ההיסטוריה יגדיר בוודאי את 2011 כשנת ההפתעות הגדולות במזרח התיכון. איננו מספיקים לעכל התפתחות אחת וכבר נוחתת עלינו התפתחות מפתיעה חדשה. 

התוניסאים היו הראשונים שנשאו את נס המרד נגד השררה, ותוך זמן קצר הצטרפו אליהם הלובים, התימנים, המצרים וגם הסורים. העמים הערביים שברו את מחסום הפחד, יצאו לכיכרות הערים והפתיעו בהתקוממויות המוניות נגד מנהיגיהם העריצים. ההתקוממויות חשפו הבדלים עמוקים בתכונותיהם של העמים הערביים, באופיים של שליטיהם ובהתנהגות צבאותיהם. 

ב"אום אל-דוניה" - אם העולם, כינוי למצרים - התבשרנו בינואר על בוא "האביב הערבי". תוך זמן קצר נפלו המשטרים בתוניסיה ובלוב, ובמצרים חוסני מובארק הודח והועמד למשפט כאחד העם. תוצאת הבחירות היא "חורף איסלאמי": 75 אחוז מהבוחרים הצביעו בשני הסבבים הראשונים בעד המפלגות האיסלאמיות - האחים המוסלמים והסלפים - ואילו הגוש הליברלי-חילוני, שיזם והוביל את ההתקוממות, קיבל את יתרת הקולות המהווים מיעוט. 

 

הכתיבה הביקורתית הכינה את הקרקע

 

ניצחון הגורמים האיסלאמיים בבחירות בתוניסיה ובמצרים והשתלטותם בלוב באו הודות להשפעתם שהלכה וגדלה תחת שלטון העריצות. ההשפעה האיסלאמית התרחבה הודות למפעלי חלוקת מזון לנצרכים. כך נוצר שילוב מנצח בבחירות עבור הגורמים האיסלאמיים. 

אך מה היה הגורם להתקוממויות במדינות ערב? ללא ספק, האינטלקטואלים הערביים הם שזרעו במשך שנים, במדינותיהם ובעיקר מחוצה להן, את ניצני רעידת האדמה הנוכחית.

כתיבתם הביקורתית, שהשליטים התעלמו מהשפעתה, היא שהכינה את הקרקע להתפרצות ההמונים. 

המשוררים והסופרים באו חשבון עמם על דיכוי החירות, המחשבה וחופש הביטוי; התרעמו על ניצול "פלסטין" כתירוץ לשליטתם ללא מצרים בעמיהם. הוגה הדעות אדוניס קרא (במאמר מ(3.3.2011- למתקוממים לדרוש בראש ובראשונה את ביטול הפיקוח על המחשבה והחיים. החופש, אם כן, הוא העיקר לכל בני האנוש. 

לפתוח את העיניים ולהימנע מהתייחסות רשמית

בימים אלה שבה האש למצרים. הצעירים שהביאו לסילוקו של מובארק ושאפו לדמוקרטיזציה, נותרו מתוסכלים. תהליך הבחירות חשף את חולשתם המספרית. לפיכך, יש להניח שהם ימשיכו להביע את התמרמרותם, במיוחד לנוכח הפגיעה במוסדותיה התרבותיים של המדינה. 

המזרח התיכון איננו מקום לנאיביים. טרם התגבשו עמים הומוגניים במדינות הערביות שהוקמו באופן מלאכותי ושרירותי על ידי מעצמות המערב במחצית הראשונה של המאה ה.20- העמים נאבקים על צביונם. כל עוד שלטו בהם עריצים אבסולוטיים, המדינות התנהלו לכאורה על מי מנוחות. אך כאשר הותר רסן השלטון, עלו הגורמים האיסלאמיים בעלי ההשפעה ותפסו את השלטון בתוניסיה ובלוב. 

לכן עלינו לפתוח את העיניים ולהימנע מהתייחסות רשמית לאירועים במדינות ערב. התייחסותנו תנוצל על ידי הגורמים העוינים להסטת תשומת הלב מבעיות הפנים הקשות לכיוון ישראל - שנואת נפשם. במקביל, עלינו לנסות לאתר גורמים מתונים כדי לשמור יחד עמם על יציבות גיאופוליטית אזורית. מה מצפה לנו ב-2012? ימים יגידו. 

 

הכותב היה שגריר וסמנכ"ל משרד החוץ לשעבר 

 

פורסם במעריב NRG

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים