מזרח תיכון חכם הקטאר שלהם - אלי אבידר 20.2.12

הקטאר שלהם - אלי אבידר 20.2.12

מצרים בכאוס, השלטון הסעודי עסוק בהישרדות ואת תפקיד מנהיגת העולם הערבי ממלאת פתאום נסיכות קטאר. מבחינת ישראל, מדובר בחדשות טובות.

 

המשבר בסוריה הפך בשבועות האחרונים מסוגיה מזרח-תיכונית לבעיה דיפלומטית כלל עולמית, כאשר המערב, ובראשו ארצות הברית, נקלע לעימות ישיר עם רוסיה וסין. דרמה נוספת, לא פחות חשובה, התחוללה באותו הזמן מאחורי הקלעים. 

המנהיגות הוותיקות של העולם הערבי עסוקות בענייניהן הפנימיים - השלטון הסעודי מתרכז בעצירת החתרנות השיעית-איראנית נגדו, מצרים בכאוס מוחלט, ואל הוואקום שנוצר נכנסו שחקנים מפתיעים, ובראשם קטאר, נסיכות נפט בת רבע מיליון אזרחים.
 

יחד עם הסעודים, הקטארים הובילו את הקו הקשוח נגד דמשק, וגם לאחר קטיעת המאמץ הדיפלומטי הם לא נואשו מהתקווה לגייס את המערב להפלת שלטונו של אסד. לקטאר אין צבא מאיים, והיא תלויה לחלוטין בתמיכה מערבית ובבריתות אזוריות, אבל יש לה נשק רב עוצמה אחר: תחנת הטלוויזיה "אל-ג'זירה", אימת המשטרים הערביים, הערוץ שמסוגל להפיל רודנים או להמליך מלכים.
 

נישא על גבי המעמד המיוחד שמקנה לו "אל-ג'זירה", הפך ראש הממשלה ושר החוץ הקטארי, חמד בן ג' אסם, לאיש המפתח בעולם הערבי כיום, מי שעומד בראש היוזמות מרחיקות הלכת של הליגה הערבית, תחילה נגד לוב וכעת מול סוריה. 

ליצור קשרים נכונים עם ההנהגות המתונות לקטארים עניין מיוחד בנפילתו של אסד: החשבון בין המדינות פתוח משנת'96, אז סייעו גורמי מודיעין סוריים לניסיון ההפיכה הכושל נגד האמיר הקטארי. כעת הגיע זמן התגמול. חלקם של הקטארים בעידוד ההתקוממות נגד אסד לא נעלם מעיני הסורים, שהחלו במסכת איומים נגד נסיכות המפרץ

נכון לעכשיו השלטון בקטאר אינו נרתע, אולם המילה האחרונה ביריבות בין המדינות טרם נאמרה. הפעילות הקטארית אינה מצטמצמת רק לחזית הסורית. יורש העצר הקטארי הוא זה שנשלח ללוות את חאלד משעל לפגישת איחוי הקרע עם מלך ירדן, ואמיר קטאר, חמד בן חליפה אל-תאני, היה זה שאירח את פסגת הפיוס ההיסטורית בין אבו מאזן לחאלד משעל. כך אפילו תפקידה ההיסטורי של מצרים בתיווך בין הפלגים הפלסטיניים עבר לידיה של הנסיכות הקטנה מהמפרץ

מבחינת ישראל, מדובר בחדשות מצוינות. חולשת העולם הערבי דוחפת קדימה מדינה כמו קטאר, שאינה מעוניינת להפוך למעצמה, אין לה סכסוך ישיר עמנו, וכוחה האמיתי מוגבל; בנסיכות אף פעלה משלחת דיפלומטית ישראלית רשמית עד מבצע "עופרת יצוקה ". 

המטרה המוצהרת של הליגה הערבית - נפילתו של בשאר אסד ועצירת ההתפשטות האיראנית - זהה לחלוטין ליעדים המדיניים של ישראל. מנהיגי ערב הנוכחיים אולי לא יודו בכך במפורש, אולם להם ולנו אויבים משותפים: סוריה, איראן וחיזבאללה. 

כאשר הסוגיה הפלסטינית נדחקת מסדר היום של העולם הערבי ומפת האינטרסים האמיתית נפרסת על פני השטח, יכולה ישראל לפתוח בדיאלוג ישיר עם מדינות המפרץ. התנהלות חכמה אך תקיפה ויצירת קשרים נכונים עם ההנהגות המתונות, יכולים לשנות מן היסוד את מאזן הבריתות והאיומים של ישראל בעשורים הקרובים. עלינו לקוות שבירושלים מבינים זאת. 

 

פורסם היום במעריב

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים