מזרח תיכון חכם נכבה דו-פרצופית - צבי גבאי 30.4.12

נכבה דו-פרצופית - צבי גבאי 30.4.12

נכבה דו-פרצופית

מי שגרמו לאסון הפלסטיני ב1948- היו המנהיגים הערבים שסירבו לכל הצעת פשרה, ממש כמו מנהיגיהם הנוכחיים

 

בעוד המוני ישראלים חגגו את עצמאותה של ישראל, שנקנתה בדם רב, יצאו אלפי ערבים ישראלים בראשות הנהגתם להפגין נגד החגיגות, דהיינו להפגין נגד ישראל. הם, ובתוכם חברי כנסת ערבים, נשאו את הסיסמה: "העצמאות שלהם היא האסון שלנו." מדהים היה לשמוע אותם זועקים "נכבה" - אסון. אסון אמנם היה ב,1948- אך הוא היה אסון לערבים וליהודים שחיו בפלסטין. שני הצדדים נלחמו זה בזה ושילמו בחיים יקרים עד שהגיעו להכרעה, אך מי הביא את האסון הזה לעולם? 

נראה שעם חלוף הזמן צריך לחזור ולהזכיר שהאחראים הבלעדיים ל"נכבה הפלסטינית" הם מנהיגי המגזר הערבי הקודמים; מי שדחו ב1947- את ההצעה הבינלאומית לחלוקתה של פלסטין, שהייתה אז תחת שלטון מנדטורי בריטי, לשתי מדינות - יהודית וערבית. 

זאת בניגוד למנהיגי היישוב היהודי בפלסטין, שהיו נכונים להתפשר ולקבל את הצעת החלוקה. המנהיגים הערבים דחו את הצעת החלוקה והוליכו שולל את בני עמם במלחמה נגד היישוב היהודי, תוך הבטחה לבני עמם כי הם יקבלו את כל פלסטין. הם רתמו למלחמתם את מדינות ערב, הציתו תבערה בכל המזרח התיכון והובילו להפיכתם של ערביי פלסטין לפליטים במדינות ערב - מצב הנמשך עד היום הזה. 

מן הצפוי היה שמנהיגי המגזר הערבי, החיים בביטחון ובחירות מלאה בישראל, יכירו בשגיאות קודמיהם, ובראשם חאג' אמין אל-חוסייני, שגרמו ל"נכבה," לא רק לערביי פלסטין אלא גם ליהודי פלסטין. אותם מנהיגים גרמו גם לטרגדיה אנושית רבת ממדים ליהודים שחיו במדינות ערב אלפי שנים. 

הם דרבנו את ממשלות ערב לנהל מסע של שנאה, שיסוי, נישול רכוש וגירוש של אזרחיהן היהודים, דבר שגרם להפיכת רובם לפליטים בישראל. אבל הנהגת המגזר הערבי, ובראשה הח"כים המקבלים את שכרם מכנסת ישראל, מתעלמת מההיסטוריה רווית הדם של ערבים ויהודים. הנהגה זו יוצאת נגד מדינת ישראל, שבה הערבים חיים כאזרחים שווי זכויות, כדי להצית תבערה חדשה. 

במדינת ישראל אין מכריחים איש להשתתף בחגיגות העצמאות. הרוב במדינה יכבד את רגשות המיעוט הערבי, בתנאי שהמיעוט יכבד את רגשות הרוב. טוב יעשו מנהיגי המגזר הערבי אם יביטו על המתרחש במדינות ערב השכנות, שבהן דם אחיהם ניגר ברחובות. 

במדינות ערב התחוללה התפכחות, והעמים מאסו במנהיגים כסדאם חוסיין, מועמר קדאפי ובשאר אסד, שהשקיעו את כל מרצם וכל ממון אזרחיהם לשימור כיסאם ולמלחמות דון קישוטיות נגד ישראל, כביכול לצורך פתרון "בעיית פלסטין." מן הדין להכיר בעובדות ההיסטוריות ובתוצאותיהן, להשלים עמן ולנסות לפתור את הטעון-פתרון בדרך של משא ומתן, שכן החרב לא פתרה שום בעיה אנושית, לא במישור הלאומי ולא בבינלאומי. 

 

פורסם ב NRG

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים