מזרח תיכון חכם הטרור בגבול הדרום: נגד מי אנחנו נלחמים? - שי לוי 7.8.12

הטרור בגבול הדרום: נגד מי אנחנו נלחמים? - שי לוי 7.8.12

הטרור בגבול הדרום: נגד מי אנחנו נלחמים?

ניסיון ה"מגה פיגוע" ליד כרם שלום, אירועי ירי מעבר לגדר, הפיגוע על כביש 12, ירי רקטות על אילת – גבול הדרום ממשיך להתחמם ובתגובה צה"ל ממשיך לתגבר את כוחותיו על הגדר. מהם ארגוני הטרור הנמצאים בחצי האי סיני, מה הקשר שלהם לאל-קאעידה ועד כמה הסכנה גדולה? מומחים לטרור עונים על השאלות הבוערות

שי לוי | פז"ם | פורסם 07/08/12 09:32:40

מדינת ישראל שאחרי סיכול הפיגוע בדרום לא קמה ליום חדש. עוד לפני שהתפוצצו המשוריינים המצרים בגבול ידענו שחצי האי סיני רוחש בטרוריסטים, השאלה האמיתית היא איזה מפלצת גדלה לנו מעבר לגבול – ועד כמה יכולה מדינת ישראל להתמודד עם הבעיה. צריך לזכור שלא מדובר פה בשטחי יהודה ושומרון כי אם שטח ריבוני של המדינה המצרית, מה שמקשה על פעולות הסיכול כפי שלמדנו באירועים פחות מוצלחים מהעבר. "בתכל'ס אנחנו יודעים רק על החיילים המצרים שאנחנו רואים מולנו", סיפר קצין מילואים שסיים לאחרונה פעילות בגזרה. "לפעמים אתה שומע ירי מעבר לגבול כשפעם זה נגד מבריחים ופעם זה סתם כי משעמם לשוטרים המצרים. הבעיה שאנחנו לא יודעים מה נמצא מעבר לאותם שוטרים משועממים וזה הפחד העיקרי".

גייסנו שני מומחים בעלי שם עולמי בתחום טרור ומודיעין כדי לענות על שש שאלות בוערות בנושא גבול הדרום. אלי אבידר, יליד מצרים ובעברו איש מודיעין ובכיר במשרד החוץ, הוא גם מחבר הספר "התהום" הבוחן את הסכסוך הישראלי ערבי. סא"ל במיל יורם שוייצר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה. שוייצר שרת בקהילת המודיעין ושימש כיועץ לאסטרטגיות לוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון.

מי נמצא שם?

אבידר: "יש שתי קבוצות טרור מרכזיות שפועלות בחצי האי סיני. הראשונה עונה לכותרת המאוד כללית – הג'יהאד העולמי, והיא כוללת אזרחי מצרים, אך לא רק, אשר מאורגנים בתאי טרור עצמאיים בחצי האי סיני וזוכים למימון כספי של גורמים אסלאמיים. התאים הללו זוכים גם לסיוע של השבטים הבדואים של סיני, אשר בעבר סיפקו סיוע לוגיסטי תמורת תשלום. כיום ישנם יותר ויותר חברים בדואים בתאים האלה מתוך אידיאולוגיה צרופה. הקבוצה השנייה כוללת את ארגוני הטרור הפלסטינים מרצועת עזה, אשר בשנים האחרונות הרימו ראש אל מול שלטונות מצרים ואינם חוששים לפעול בסיני ומתוך סיני כנגד אזורים בישראל, לאור הקלות הבלתי נסבלת של חופש הפעילות הטרוריסטית בסיני".

מי שולט בשטח?

השלטון בקהיר איבד את אחיזתו בסיני ומאז נפילת משטרו של מוברק אנו עדים להתדרדרות אזורית, שהחלה בפיצוצים של צינור הגז שעובר בסיני ומוביל גז לישראל ולירדן – "מה שהם קוראים לו ג'יהאד כלכלי", אומר אבידר. זה המשיך בפעולות של הבדואים כנגד חיילים זרים שמוצבים במסגרת האו"ם בסיני, בכדי לפקח על הסכמי השלום. לפני כחודש צרו שבטי הבדואים על בסיס גדול של האו"ם ואת המצור סיימו רק לאחר ששוחררו מהכלא המצרים חברי השבט שנעצרו בגלל פעילות טרור. על המשך החמרת הפעילות למדנו מהפיגועים כנגד ישראל כמו במקרה של כביש 12 וזה האחרון.

"אין ארגון מרכזי ששולט בסיני וזהו הקושי המרכזי העומד בפני שלטונות מצרים", אומר אבידר. "גודלו של חצי האי סיני ותנאי השטח הקשים מאפשרים לתאי הטרור להתמקם ולפעול בחופשיות כמעט מרבית". אבידור מוסיף שהשלטון המצרי איבד את כוח ההרתעה כלפי השבטים, והשבטים מצדם גילו כי "יחסים טובים" עם הממשל המצרי אינם משתווים לסכומי כסף משמעותיים שמשולמים להם על ידי ארגוני הטרור השונים. "אין לארגונים הפועלים בסיני מעטפת ארגונית אחת או ארגון גג שמאגד אותם", מדגיש אבידר. "מדובר בתאי טרור שפועלים מתוקף פנאטיות אסלאמית המגובה בכספים הממנים זאת. המציאות המתהווה היא שאין שאיפה להסדיר את הפעילות בסיני בצורת ארגון או אחד או מספר ארגונים. תאי הטרור הללו יודעים שחוזקם נמצא במספר חבריהם הקטן, בכושר הניידות שלהם, בתמיכה הכספית שמממנת אותם ובמיעוט שותפי הסוד לקיומם. קשה להילחם במי שאינו מוכר או ידוע".

איזה ארגוני טרור נמצאים בסיני?

שוייצר: "הארגון הראשון שהכריז על עצמו כארגון פעיל זה 'אנסאר אל ג'יהאד'. בסוף 2011 הארגון הכריז על ההקמה שלו, כמו גם על הרצון להקים ח'ליפות אסלאמית בחצי האי סיני. באותה הזדמנות גם נשבעו והצהירו אמונים לזוואהירי (מנהיג אל קאעידה)". המנהג של הצהרת נאמנות למנהיג של אל קאעידה נחשב לנוהל מקובל אולם שוייצר מציין שרק חלק קטן מהארגונים בעולם קיבלו את ברכת הארגון להשתמש ב"מותג" שנקרא אל קאעידה. "הארגונים בסיני לא קבלו בעצם הרשאה להשתמש בשם שלהם. אל קאעידה מאשר את השימוש במותג כאשר הארגונים פועלים בהתאם לדוקטרינה שלו כמו אימוץ של דפוסי פעולות התאבדות, עליה במדרגה נגד יעדים מערביים או יעדים אסטרטגים ולפעמים שיתוף פעולה בהברחה של אנשים, דברים שעדיין לא ראינו בסיני".

הבעת נאמנות לאל קאעידה ראינו גם מארגון "מועצת השורה של המוג'אהדין", שלקח אחריות על הפיגוע ביוני האחרון. "נטילות אחריות זה חלק מהתפיסה שאל קאעידה מנחיל לאנשים שלו" הסביר שוייצר. "יש פה בעצם קבוצות עם שמות שונים שמביעות את התמיכה שלהם ברעיון של הג'יהאד העולמי, שאל קאעידה נושאת את הדגל שלו. חלק הצהירו נאמנות לזוואהירי וצריך לזכור שהוא מבסס כיום את המנהיגות שלו בארגון". שוייצר מציין שקיים ארגון שלישי שנקרא תומכי ירושלים.

"האידיאולוגיה היא אידאולוגית ג'יהאד הרואה במאבק והפגיעה בישראל כמלחמת קודש", מוסיף אבידר. "אין לאותם תאי טרור שום מאפיין אידיאולוגי ייחודי שמבדיל אותם מהג'יהאד האסלאמי".

מי מרכיב את הארגונים?

שוייצר: "קשה להגיד מה עומד מאחורי הארגונים האלה ומי האנשים שמופיעים בהם. חלק מהארגונים, כמו למשל האנסאר, מבוסס על נמלטי הכלא המצרי. בארגון המוג'אהדין שלקח אחריות על הפיגוע ביוני ראינו שהפעילים היו מצרים וסעודים. אנחנו רואים גם מגמה של אנשים שבאים מחוץ לשטח שרואים בסיני אזור ג'יהאד. אנחנו רואים גורמים זרים אבל עדיין הרוב זה מצרים ועזתים. אני לא אתפלא אם נמצא אנשים שעשו אימונים במחנות שבאפגניסטן, תימן או אחרים".

איזה נשק מחזיקים תאי הטרור?

אבידר: "הנשק הקיים בידי התאים שבסיני נע מנשק קל ועד טילים נגד רכב משוריין, אבל נכון לומר שלא ידוע מספיק בנושא זה. הסכנה היא טקטית ולא אסטרטגית. קשה לי לראות אותם מסכנים את היציבות באזור. הם יכולים לגרום לטלטלות ולפיגועים קשים אבל בסופו של דבר ישנו אינטרס משותף מצרי ישראלי ונראה שבעצימות נמוכה גם של החמאס, שלא רוצה להיכנס למלחמת כל בכל עם ישראל או עם מצרים".

לדברי שוייצר לאור תהפוכות האזור אמצעי הלחימה הפכו למוצר זמין ונפוץ בסיני כשאת ההשפעות ניתן לראות כבר כיום בצורת הפריסה של צה"ל בדרום. "לאור ההברחות מלוב וסודן אין שום בעיה של נשק בסיני. עצם העובדה שישראל נאלצת להשקיע זמן, משאבים ויחידות מיוחדות וטובות שתופסות קווים בדרום, מראה את גודל השינוי שעבר גבול הדרום".

מהי היכולת של ישראל להגיב?

אבידר: "קיימת יכולת מודיעינית יחסית טובה אבל אין תעודת ביטוח למאה אחוזי הצלחה". צריך לזכור שבמקרה של תאי הטרור או הג'יהאד העולמי, הסיכול הוא הרבה יותר מורכב ואיסוף המודיעין לגביהם הרבה יותר מסובך בגלל תנאי השטח בסיני. "הפיגוע האחרון אתמול הוא של הג'יהאד העולמי והוא כלל מתקפה על מצרים וישראל. הייתה כאן התרעה וזה צריך להיחשב להישג גדול של מערכת הבטחון הישראלית, מאחר וזה ממש לא פשוט".

שוייצר: "ישראל ומצרים מקיימות קשר שוטף בנושא בטחון לאורך זמן, כולל תחת המשטר הנוכחי. יש שם כתובת והצדדים יודעים שמטרת הארגונים זה ליצור חיכוך בין ישראל למצרים". למרות זאת, מוסיף שוייצר, הבשורה הרעה היא שהמצרים עסוקים בעניינים אחרים; הם כושלים גם בהגנה על יעדים מצריים. "משטרות מצריות הותקפו בסיני חדשות לבקרים בשנה האחרונה. אין שם יכולת של אכיפה. המצרים לא הציבו בסיני את היחידות הטובות שלהם כדי לעשות סדר ולתפוס את החוליות". שוייצר מזכיר שהמצרים לא השקיעו משאבים גם אחרי שמדינת ישראל חרגה מהסכמי השלום והתירה להם להכניס יותר כוחות לסיני. "הם עדיין לא רואים בתופעה הזו איום שהוא כזה חמור שהם יצטרכו לטפל בו בכוחות עצמם. השינוי בדרך אך הוא יארך זמן".

 

פורסם ב – MAKO

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים