מזרח תיכון חכם מתחילם לחטוף על זה - יוחאי עופר 28.9.12

מתחילם לחטוף על זה - יוחאי עופר 28.9.12

מתחילם לחטוף על זה

 

שנה לעסקת שליט, והאזהרות בדבר גל טרור וחטיפות נראות כהפחדות סרק. אבל מתחת לפני השטח קורים דברים. תאי הטרור ביו"ש מתרבים, צה"ל בהיסטריית טרמפים, וחמאס נהנה

מפופולריות. ומה עם מסקנות ועדת שמגר השמות קץ לאינפלציית עסקאות השבויים? האבק במשרד הביטחון מודה לכם על ההתעניינות בשלומו

 

בימים אלה אמורה להתקבל הכרעה בעניינו של איימן שראונה, פעיל חמאס מאזור חברון,  משוחררי עסקת שליט, שעצור זה תשעה חודשים לאחר שנחשד כי שב לעסוק בפעילות טרור.

הוא ריצה לפני שחרורו עשר מתוך 38 שנות מאסר שנגזרו עליו מלכתחילה, ועתה הוא צפוי לשוב ולרצות את היתר. שראונה אינו היחיד ממשוחררי העסקה שחזרו לשטח ושבו במהירות לפעילות. צו שנחתם בידי אלוף פיקוד המרכז הורה להשיב אל מאחורי סורג ובריח כל אחד מהם שרק יחל לקדם פעילות צבאית נגד ישראל. ואכן, כמה מחבלים כבר נעצרו בשנית.

 

ביהודה ושומרון קיבל הטרור זריקת עידוד משמעותית עם שחרור מאות המחבלים. מפקד חטיבת הבקעה היוצא, אלוף־משנה נוחי מנדל, חשף עם סיום תפקידו לפני כחודש שגם מעזה ומחו"ל מצליחים משוחררי עסקת שליט לעודד טרור באזור יהודה ושומרון. הוא ציין בייחוד את מרחב טובאס שבמזרח השומרון, שלדבריו הושפע מאוד מהעסקה. עוד סיפר כי "חלק מהמשוחררים שגורשו לעזה הזרימו לכאן כסף, והניעו מהלך של שיקום תשתית חמאס". בפיקוד המרכז מצביעים על מגמה של הרמת ראש בקרב ארגוני הטרור, גם אם המחבלים המשוחררים פועלים פחות בחזית ויותר מאחורי הקלעים.

 

שנה חלפה מאז שב גלעד שליט לביתו, אחרי חמש שנים וחצי בשבי ארגון הטרור חמאס. ביום החמישי של חול המועד סוכות תשע"ב חצה שליט את גדר מעבר הגבול כרם־שלום, שסמוך אליו נחטף הפעם לכיוון ישראל. באותו בוקר הוצאו מבתי הכלא 1,027 מחבלים שהשתתפו בביצוע פיגועים שבהם נהרגו ישראלים רבים. חלקם הועברו ליהודה ולשומרון, חלקם לרצועת עזה, ואחרים הוגלו למדינות שונות.

 

שליט עצמו ביקש שקט תקשורתי, ובמידת מה הוא אף זוכה לו. הוא כותב שותף של טור ענייני כדורסל ב'ידיעות אחרונות', עובר לעתים טיפולים רפואיים, ובקרוב יתחיל ללמוד אוניברסיטה. אך שלא כשליט עצמו, עסקת שליט וחטיפת שליט עוד מעסיקות את מערכת הביטחון.

החטיפה, חוסר ההצלחה לשחרר, המשא ומתן הממושך, המחיר, ההתמודדות עם המחיר כל אלה עוד מרחפים באוויר.

 

מתרגלים חטיפות

ההצלחה שהשיג חמאס בחטיפת שליט ובמחיר שאילץ את ישראל לשלם פתחה לאנשיו וליתר ארגוני הטרור את התיאבון. בשני הצדדים מבינים מה תהיה משמעותו של מקרה נוסף של חטיפה לצורכי שחרור אסירים פלשתינים. בפיקוד הצפון סיפרו זמן קצר לאחר שחרור שליט על חמישה אירועים שבהם דיווחו חיילים על ניסיונות חטיפה מתחנות הסעה. גם באגף המבצעים

מעידים שמאז עסקת שליט נרשמת התגברות בניסיונות חטיפת אזרחים וחיילים. בחודשים האחרונים עצרו השב"כ וצה"ל כמה חוליות שמוכנותן לחטיפת חיילים או אזרחים הייתה גבוהה. על פי ההערכות פועלות בשטח חוליות נוספות.

 

צה"ל השיק קמפיין נרחב נגד נסיעה בטרמפים. בפיקוד המרכז אף חולקו למתיישבים ולחיילים 'פק"לי חטיפה' הסברים כתובים על איום החטיפה, כולל הוראות התגוננות והנחיות פעולה למקרה של ניסיון חטיפה. "פיגוע מחטף הוא איום ממשי ואותנטי, וישנן כוונות ברורות",

אמר בראיון לאתר צה"ל קצין אג"ם של אוגדת יהודה ושומרון, סגן־אלוף עמית ימין. המשטרה הצבאית תגברה את האכיפה של איסור הנסיעה בטרמפים והחמירה את ענישת החיילים שנתפסו עושים זאת.

 

לאחר אירוע החטיפה הוקמה ועדה בראשות האלוף במיל' גיורא איילנד והיא בחנה ממצאים שעלו מהשטח ומצאה ליקויים רבים בפעילות הכוחות. התנהלות צה"ל לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה שונתה לגמרי, והיא נעשית בצוותים. בהיבט ההגנתי, עד סוף השנה הבאה תותקן על

גבול הרצועה מערכת 'מספר חזק', בפיתוח החטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה, והיא

אמורה לספק מידע והתרעות חמות בעת ניסיון לחפור מנהרות תת־קרקעיות. ניסוי

כבר בוצע בחודשים האחרונים.

באגף המבצעים הוקם צוות מיוחד להפקת לקחים לאירועי חטיפה, בראשות אלוף נועם תיבון ואלוף־משנה ארז וינר. בין היתר תוחקר שליט עצמו, והפרטים שמסר על שביו השפיעו על מסקנות. בין היתר שונו מרכיביהן של סדרות השבי, שבהן לוחמי יחידות מובחרות

מתרגלים נפילה בשבי. בשנה האחרונה נערכו כמה תרגילי חטיפה בהפתעה, כדי לבחון את מוכנות הכוחות מרגע מסירת ההודעה על חטיפת החייל עד לאיתורו.

 

ברק לומד

ביולי 2008 הוקמה בהוראת שר הביטחון ועדה לקביעת עקרונות לניהול משא ומתן

לפדיון שבויים, בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר. תפקיד הוועדה היה להציב

קווים ברורים ומנחים לדרג המדיני למקרה עתידי אם חלילה יבוא. לצד השופט שמגר

ישבו בוועדה האלוף במיל' עמוס ירון ופרופ' אסא כשר. המסקנות הוגשו בינואר האחרון.

 

"לא עסקנו רק בשאלה איך להביא משא ומתן לסיומו", אמר אז השופט שמגר,

"אלא גם בשאלה אם לקיים משא ומתן, מהם הגבולות המותרים ומיהם הגורמים

המחליטים. באזור שאנחנו חיים בו, מדינה חפצת חיים לא תוכל לפעול ביעילות

ולהבטיח בטווח הארוך את האינטרסים החיוניים שלה ואת האינטרסים הכוללים

של כלל אזרחיה אם לא נשנה את הכללים, את המציאות או את התוצאות כפי שהיו

בעסקאות ההחלפה ב־ 25 שנים האחרונות".

 

שנה וחצי לפני הגשת הדו"ח הסופי הוגשו מסקנות ביניים, אך עוד בהקמת הוועדה נקבע שעד לשחרור שליט לא יוגשו המסקנות ולא יפורסמו. "חשבנו כבר אז שלא נכון להסדיר את הנושא ושיהיה קשה לבצע את שינוי הכללים כאשר החייל נמצא בחזקת חמאס ואנחנו בעיצומו של דיון בגורלו", אמר שר הביטחון ברק עם הגשת המסקנות. עתה, אמר, הגיע הזמן "לעצור את המדרון החלקלק שאנחנו מוצאים בו את עצמנו מעסקת ג'יבריל הראשונה, דרך השנייה וכלה בעסקת

טננבוים ובהחזרתו של גלעד".

 

בדו"ח הסופי, שמרביתו חסוי, קבעו שלושת חברי הוועדה שלא נכון יהיה לשלם בעבור חייל אחד בשחרור של מאות מחבלים, אלא רק בעשרות; ושתמורת חלל לא יינתן ולו אסיר אחד חי. עוד כתבו בעיקר המסקנות שהותר לפרסום שנדרש ניתוק מוחלט בין משפחת החטוף לבין מקבלי ההחלטות, ושראוי להפסיק להפקיד את נושא המשא ומתן בידי שליחים מיוחדים, אלא להותירו בידי שר הביטחון. "יש כמובן גם דרג נוסף שהוא הממשלה והעומד בראשה, שצריכים

להחליט בשלבים השונים של משא ומתן על מה מוסכם", אמרו חברי הוועדה.

 

שר הביטחון מסר בהודעה לתקשורת שילמד את הדו"ח. ברק היה אמור להיפגש ולדון במסקנות עם ראש הממשלה ולהחליט אם לעגן אותן בחוק או בתקנות, אך עד היום לא נראה שמחוץ למשרד הביטחון יש טיפול כלשהו בדו"ח. אחד המעורבים בעבודת הוועדה אומר: "לא

שונה דבר, וזו שאלה טובה מה קרה מאז הוגש לשר הביטחון דו"ח הביניים שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות, ומאז הוגש הדו"ח הסופי העוסק בעקרונות. כל הדו"ח חסוי לציבור, כך שאי אפשר לדעת איזו התקדמות הייתה, אם בכלל". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדובר בסוגיה

רגישה ביותר, והדיונים בה טרם הסתיימו".

 

להגיב בלי פרופורציה

אלי אבידר, לשעבר יועצו של ראש הממשלה אריאל שרון וראש נציגות ישראל בקטאר, עומד היום בראש 'הפורום למזרח תיכון חכם'. "משא ומתן מוצלח היה צריך לעקר את רצון ארגוני הטרור לבצע חטיפות כאלו בעתיד", הוא אומר, "וזה לא קרה הפעם. לא טעינו בעצם השחרור,

אלא בדרך שבה נוהל המשא ומתן. ישראל הפסידה נקודות רבות ביכולת ההרתעה שלה כלפי ארגוני הטרור. המוטיבציה לחטוף חיילים גבוהה כתמיד. אימצנו אל לבנו מאמרים שנכתבו בעולם הערבי ושיבחו את מחויבותה של ממשלת ישראל לאזרחיה, אבל זו דעתם של בודדים בלבד שם. בעיני הרוב, מדינה שמשחררת יותר מאלף עצירים תמורת חטוף אחד שלה היא

מדינה חלשה.

 

"המתסכל הוא שאף שזיהינו את נקודת החולשה של היריב שלנו, האסירים הביטחוניים שבידינו, סירבנו למקד בה את ההתקפות שלנו. מדינת ישראל נוהגת בגדולי המרצחים כבאורחי כבוד במלון חמישה כוכבים. אין מדינה בעולם שמעניקה אוטונומיה ותנאים כאלה לאסיריה, ודאי שלא לאסירים ביטחוניים. החוק הבינלאומי כאן עומד לצדנו, ולא עשינו עם זה כלום. זיהינו את נקודת החולשה של היריב, ואפשרנו לו להמשיך להילחם בנו בנקודה החלשה שלנו".

 

האלוף במיל' אייל בן־ראובן, שהיה סגן מפקד פיקוד הצפון בזמן חטיפת אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל, חושב שפרשיות החטיפה האחרונות רק גרמו לאויב להבין כמה גדול הפוטנציאל בחטיפת חיילים. "אני חושב שדרך התגובה בצמוד לאירוע כזה צריכה להיות הפעלת כוח מידית וחסרת פרופורציה. שהצד השני יבין שחטיפה איננה כלי במשחק הזה. לכן, בעיניי מלחמת לבנון השנייה הייתה תגובה מוצדקת בנסיבות של חטיפת החיילים. למדנו את זה בדרך הקשה. צריך

לתת את המכה לפני שנכנסים לבור הלחצים שנקרא משא ומתן, כשהמשפחה יושבת על

הצוואר והחברה הישראלית מתגייסת בדאגה לחטופים. מבחינה מסוימת זה נאמר לשבחה,

אבל זה מקשה מאוד".

 

לדברי אלי אבידר, משא ומתן עם גורמים ערביים אינו קרב אבוד מראש, אם יודעים איך לגשת אליו. "ככל שאנחנו להוטים יותר להגיע להסכם, ככל שאנחנו מוכנים לדחוק את הקווים האדומים שלנו ולהתפשר כדי להביא הסכם, הצד השני מקשיח עמדות ונסוג מהבנות קודמות שהסכים להן".

 

באיזו מידה חיזקה העסקה את חמאס?

"חמאס התחזק מאוד והוא נתפס כיום כגורם היחידי בעם הפלשתיני שמסוגל לגרום לישראל להיכנע. המשא ומתן עם ישראל בנושא החטופים נחשב הישג עצום של חמאס והוא קיבל עליו רק ברכות. הרי לא מדובר כאן בשיחות שלום אלא בהסכם ניצחון של שחרור שבויים".

 

במבט לאחור, מה היינו צריכים לעשות?

"היינו חייבים ללחוץ להם על הנקודות הכואבות מהרגע הראשון ולגרום לכך שתקום צעקה מתוך בתי הכלא שמגדפת את חמאס על המעשה. הרעת התנאים, בליווי צמוד של הסברה בערבית לצד הפלשתיני, הייתה מביאה לתוצאה מצוינת ולעסקה הרבה יותר צנועה שהייתה הופכת את כל החטיפה הזאת ללא כדאית. גלעד שליט לא היה צריך להיות בשבי כל כך הרבה זמן. זה היה מיותר וזה גם כישלון משמעותי. המשא ומתן היה שגוי. דוד מידן ניהל אותו בצורה

מקצועית ובהתאמה מלאה לרוח הדברים במזרח התיכון אבל הוא נכנס לתמונה מאוחר מדי, והתוצאה היא קשה".

 

פורסם ב"מקור ראשון"

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים