מזרח תיכון חכם ביקור חד-צדדי – אלי אבידר 7.2.13

ביקור חד-צדדי – אלי אבידר 7.2.13

הכרזת הבית הלבן על ביקורו המתוכנן של הנשיא אובמה בישראל, ברמאללה ובירדן הפתיעה גורמים רבים בישראל. התגובות המבולבלות והמגומגמות העידו על מהלך אמריקאי חדצדדי, שנעשה בעתוי נוח לממשל.

   זו הייתה עדות נוספת לרמת התקשורת הנמוכה של אנשי השגרירות בוודינגטון עם הבית הלבן. ראש הממשלה קיבל כמובן הודעה מראש על הביקור, אולם כבר לא מורגשים האינטימיות והתיאום ההדדי שאפיינו את המגעים בין ממשלות ישראליות וממשלים אמריקאיים קודמים.

   תחושת העמימות העולה מוושינגטון רק התחזקה בעקבות הכרזתו של שגריר ארצות הברית דן שפירו כי הביקור המתוכנן "חסר סדר יום." לפי השגריר, הנשיא מגיע להתייעצויות בנושא סוריה, איראן ותהליך השלום, ותו לא. קשה להתייחס להתבטאות הזאת ברצינות. התייעצויות נעשות בשיחות טלפון או בנסיעות גורמי ממשל ישראלים לארצות הברית. ביקור נשיאותי בישראל הוא אירוע נדיר וייחודי, ומרבית הנשיאים לא טרחו להגיע לארץ במהלך הקריירה שלהם. אין ספק שמאחורי ההחלטה לבקר בישראל דווקא עכשיו מסתתרת אג'נדה ברורה.

   להערכתי, הבחירה לעבור ברמאללה ובעמאן מבהירה שהנשיא אובמה מגיע לקיים את הבטחתו להנהגה הפלסטינית להפעיל לחץ גדול יותר על ישראל עם תחילת הקדנציה השנייה. לפלסטינים אין זמן. הקריסה הכלכלית של הרשות מחד והדשדוש של הערוץ הדיפלומטי מאידך יוצרים לחץ עצום על הנהגתו של אבו מאזן, המשוכנע כי הישגים מדיניים הם הדרך היחידה להציל את שלטונו. נשיא הרשות נותר שבוי בקונספט תהליך אוסלו, והוא אינו לוקח בחשבון את מהפך התודעה שעבר האזור. מהלכיו מזכירים אדם שמנסה להדליק טלוויזיה חדשה באמצעות השלט של המכשיר הישן.

   המצוקה הפלסטינית לא תיפתר דרך התהליך המדיני. לשיפור איכות החיים של האזרח בשטחי הרשות דרושים כלים כלכליים, ולא צעדים סמליים וקמפיינים של אווירה כמו ההכרזה הפלסטינית על עצמאות, שנותרה צעד חלול וריק מתוכן.

   בטווח הרחוק יותר, הפתרון הפלסטיני יגיע דרך הנהגה חדשה, מחויבת לתהליך השלום, שמקבלת את הצורך בפשרה ושמסוגלת לגייס את התמיכה הציבורית המתאימה למהלך.

   על אף הנכונות האמריקאית להתייצב לצדו, ממשל אבו מאזן והתפיסה המדינית שלו פשטו את הרגל. ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הוא איש ראוי, אולם אין לו תמיכה ציבורית. מצבו של עבאס קשה עוד יותר, וספק גדול אם הוא מסוגל לספק את הסחורה שהנשיא אובמה מעוניין בה.

   במפגש בירושלים ישבו משני עברי השולחן שני מנהיגים שיקוו לראות מישהו אחר מולם. נתניהו ייחל לניצחונו של מיט רומני. אובמה קיווה מצדו לכישלון של נתניהו בבחירות בישראל. כעת שניהם צריכים להתמודד עם המציאות.

   עלינו לקוות שבצד האמריקאי תשרור גישה מפוכחת, שתבין את האפשרויות המוגבלות של התהליך המדיני כיום. הצד הישראלי מצדו ייטיב לעשות אם ינהג בנשיא האמריקאי בקצת יותר כבוד.

   אובמה ממחיש את מחויבותו לישראל בתמיכה הביטחונית חסרת התקדים שלו, ובעצם הכבוד שביקורו מרעיף על ממשלת נתניהו החדשה. הפעם אפשר לחסוך ממנו את שיעורי ההיסטוריה הפומביים

פורסם במעריב וב NRG

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים