מזרח תיכון חכם אחמדינג'אד נפל בפח – אלי אבידר 12.2.13

אחמדינג'אד נפל בפח – אלי אבידר 12.2.13

אחמדינג'אד נפל בפח

נשיא איראן קיווה להפוך את ביקורו בקהיר למפגן של אחדות מוסלמית, אבל מסיבת עיתונאים אחת הוכיחה כמה הקרע בין השיעים לסונים עמוק

 " ביקור היסטורי," כינו כלי התקשורת את נחיתתו של נשיא    איראן מחמוד אחמדינג'אד במצרים. החשש, שהובע בקול רם, היה ששלטון האייתוללות עומד לחבור לאחים המוסלמים, ולייצר ציר איסלאמי חוצה מחנות ויבשות, שישראל והמאבק בה עומדים במרכזו. זו כנראה גם הייתה תוכניתו של הנשיא האיראני. בקהיר של אחרי המהפכה, שיער אחמדינג'אד, מקשיבים בעיקר לחכמי הדת המוסלמים.

 

   וכך, כבר ביומו הראשון הגיע אחמדינג'אד לביקור במוסד אלאזהר, האקדמיה האיסלאמית הסונית החשובה בעולם. חדי העין יכלו להבחין מיד שמארחיו אינם נלהבים מהחיבוק הפומבי עמו. את פניו קיבל כצפוי ראש אוניברסיטת אל-אזהר, אולם למסיבת העיתונאים הגיע רק המזכיר. וזו הייתה רק ההתחלה.

   

כדי להסביר את מה שהתרחש באותה מסיבת עיתונאים, עלינו לחזור למסורת בדבר שורשיו של הפילוג בין הסונה לשיעה, ולהרחיק עד המאה השביעית. באותה תקופה נוצרה מחלוקת בדבר זהות יורשו של הח'ליף עות'מאן. הטוענים לכס היו עלי איבן אבי טאלב, אחיינו של הנביא מוחמד, ומועאוויה איבן סופיאן, שליטה של דמשק.

   

כנהוג, הסכימו השניים על בוררות, ובסיומה הוחלט שהאחיין עלי הוא הח'ליף המוסכם, והנציגים יצאו להכריז על כך בפני ההמון. נציגו של מועאוויה שכנע את נציגו של עלי לדבר ראשון, כאות כבוד לגילו המבוגר. הלה הוחמא, סיפר שהגיעו להחלטה מוסכמת, והעביר את רשות הדיבור לנציג השני. "החלטנו שמועאוויה איבן סופיאן יהיה הח'ליף," הפתיע הנציג הצעיר. קהל התומכים של מועאוויה צהל משמחה, הח'ליפות נלקחה סופית מעלי, ונוצר הסדק שהצמיח את השיעה. לקח חשוב אחד נלמד מאותו אירוע: לעולם אל תדבר ראשון.

   

כ1,400- שנים מאוחר יותר קיבל הנשיא האיראני השיעי אחמדינג'אד את הכבוד לדבר

 ראשון באקדמיה הסונית החשובה בעולם. הוא נשא נאום של שש דקות וחצי, החמיא לעם המצרי, לתרבותו ולמנהיגיו, סיפר על הדיונים הפוריים, והעביר את רשות הדיבור למזכיר אל-אזהר. זה פתח בדברי ברכה שגרתיים, אולם מיד החל לסקור את חילוקי הדעות. הוא הביע את כעסו על המנהג השיעי לגדף את חברי הנביא ואשתו, שאותם מאשימים השיעים בגזילת הח'ליפות מעלי.

  

 חכם דת שיעי שעמד מאחורי הנשיא האיראני החל לזוע באי נוחות. כשהמזכיר המשיך לפרט את המחלוקות, האיראנים הבינו שלא מדובר בפליטות פה, אלא במלכודת. הם ביקשו מאחד מחכמי הדת הסונים שעמדו בסמוך לסמן לדובר להותיר את הנושאים הללו לפגישות הסגורות, אולם המזכיר, ששמע את הדברים, רק החריף את הטון כלפי השיעה ואיראן.

   

חמש דקות לתוך דבריו ניסה אחמדינג'אד לסיים את מסיבת העיתונאים, ללא הצלחה. דובר אלאזהר הגיע לסוגיה הקשה מכולן - זכויות המיעוט הסוני באיראן. "לא הסכמנו על כך, לא הסכמנו על כך," אמר אחד השיעים. "דיברנו על האחדות," ציין אחמדינג'אד בעצמו כמה פעמים, ללא הועיל.

 

   כצפוי, המשפט היחיד שנעם לאוזני האיראנים היה קשור בישראל. "כולנו מתנגדים לכל פגיעה באיראן, ועמדותינו זהות בנוגע לאויב הציוני,"אמר מזכיר האקדמיה. אבל זו הייתה רק אתנחתא רגעית, לפני שתיאר את מורת רוחם של חכמי אלאזהר מצעדיה של איראן בסוריה. בשלב הזה החל אחמדינג'אד להפריע לדובר ולנסות להביא את האירוע לקצו, כשהוא אומר "תודה, תודה, תודה."

 

   זו לא הייתה המבוכה היחידה של נשיא איראן בעת ביקורו בקהיר, שנערך לרגל "הוועידה האיסלאמית" ולא בעקבות הזמנת הממשל המצרי. ביקורו של אחמדינג'אד התקבל בהפגנות זעם רבות, ואפילו - איך לא? - בזריקת נעל. ברקע קיים מאבק אמיתי על השפעה וכוח. בחוגים הדתיים בקהיר קיים זעם רב על המאמץ של האייתוללות להביא להמרת דת של מיליוני סונים במזרח התיכון. במצרים לבדה יש יותר משני מיליון שהפכו לשיעים, וההתנגדות לפעילות המיסיונרית האיראנית הייתה מנקודות ההסכמה הבודדות של שלטון מובארק והאחים המוסלמים.

 

   ההשפלה הפומבית שספג אחמדינג'אד במוסד האיסלאמי החשוב בעולם חשפה עד כמה הקרע הסוני-שיעי הוא סוגיה פוליטית חיה ומבעבעת. מנהיגים מוסלמים וערבים ידעו בעבר לחפות על שנאה יוקדת וחילוקי דעות עמוקים בשכבה של רטוריקה מתוקה ודיבורים על אחדות. במקרה הזה, אפילו העמדת הפנים לא נשארה.

פורסם ב NRG   מעריב

אם קראתם את המאמר הקודם תוכלו להתרשם ממסיבת העיתנאים עצמה. לדוברי ערבית בלבד.
http://www.youtube.com/watch?v=ueXMid8Y1Ds

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים