מזרח תיכון חכם המבחן של רוחאני – אלי אבידר 20.6.13

המבחן של רוחאני – אלי אבידר 20.6.13

המבחן של רוחאני

מרגע שיושבע יצטרך נשיא איראן החדש לתמרן בין תקוות המצביעים ובין השמרנות של האייתולות, אבל על לכתו של אחמדינג'אד לא צריך להצטער

 

   בחירתו של המתון מבין המתמודדים לנשיאות איראן הפיחה תקווה מוצדקת בעולם. את תפקיד הנשיא תפס איש ספר משכיל, שבניגוד לקודמו אינו מונע מתסכולים ומרגשות נחיתות. חסן רוחאני אינו צפוי להמר על גורלו של העם האיראני כדי לקנות לעצמו מעמד בינלאומי; הרטוריקה הבוטה של ימי אחמדינג'אד תתמתן, ומכחישי השואה לא יוכלו להמשיך לשאת את עיניהם לטהרן.

   המפסיד העיקרי בבחירות הוא מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. בשנים האחרונות התערער מעמדו של נסראללה כנכס אידאולוגי ותיאולוגי, והוא כבר לא מהווה מודל לחיקוי בעולם הערבי, או זרז להמרת דתם של הסונים לשיעה, כפי שהיה במחצית הראשונה של העשור הקודם.

   אין לטעות, האיראנים נותרו פטריוטים שיעים. הם שמחו כשאחיהם בלבנון זכו לתהילת עולם, והבחירות עדיין לא מלמדות על חיבה יתרה לאמריקה, ובטח לא לישראל. אבל העם האיראני גם עייף מלשלם את מחיר המפלצת הבזבזנית והמושחתת שקמה בלבנון. הראוותנות של בכירי חיזבאללה זכתה לפרסום רב בעולם המוסלמי בשנים האחרונות, ובמיוחד עלו לכותרות הסיפורים על עושרן המופלג של נשות בכירי הארגון. האנטגוניזם כבר אינו מודחק. התמיכה האיראנית בחיזבאללה תימשך מן הסתם, אבל מדיניות הצ'ק הפתוח עלולה להסתיים והנשיא האיראני כבר לא יבליג על היעלמותם של מיליארדי דולרים מחשבונות הארגון.

   תוצאות הבחירות באיראן היו חד משמעיות. ההערכה היא ששיעור התומכים ברוחאני היה גבוה עוד יותר מהתוצאות הרשמיות, שזיכו אותו בנשיאות בסיבוב אחד בלבד. ראשי המהפכה הירוקה, שנחסמו מלהשתתף בבחירות בעצמם, החליטו להמר על תמיכה במתון שבין השמרנים, וזכו בכל הקופה.

   לציבור האיראני נמאס לסבול מדיכוי פוליטי משולב במשבר כלכלי, ובו זמנית לראות כיצד משאביה של המדינה מבוזבזים בהרפתקאות הלבנוניות והסוריות. הסנקציות הביאו למשבר חמור באיראן, אולם משפחת אסד ממשיכה לקבל הקצבה חודשית של עשרות מיליוני דולרים כדי לשמור על השלטון הסורי המתפורר. מרגע שיושבע לנשיא תרבוץ על כתפיו של רוחאני אחריות כבדה. יהיה עליו לנווט בין האייתולות הקיצוניים ובין התקוות העצומות שתולים בו מצביעיו, לפלס את הדרך בין משמרות המהפכה ובין הצורך לשקם את מעמדה של איראן בעולם. תמיכתם של הרפורמיסטים מובטחת לו בתחילת הדרך, אולם רוחאני יצטרך להביא גם תוצאות.

   יש הטוענים שאחמדינג'אד היה טוב ליהודים. בשפתו העילגת, בהצהרותיו האנטישמיות ובהתנהלותו הכוחנית הוא הוכיח את טענותיה של ישראל על הסכנה שמהווה טהרן. אולם נזקו של אחמדינג'אד, שעודד את הכוחניות של החיזבאללה וגרר את האזור כולו למרוץ חימוש מסוכן, גדול מהתועלת ההסברתית שהפקנו ממנו. הוא לא היה טוב ליהודים ולא היה טוב לאיראנים, והחלפתו מעניקה לאזור כולו פתח לתקווה זהירה. יחד עם זאת, האשראי לרוחאני אינו יכול להביא לפריצתם של הקווים האדומים שהעולם הציב לאיראן. יש לזכור שלא אחמדינג'אד פתח את המרוץ האיראני לגרעין, אלא רפסנג'אני המתון. גם אין עדיין אינדיקציה לתפנית בעמדותיו של המנהיג העליון חמינאי.

   בחודשים הקרובים יצטרך חסן רוחאני להוכיח שאינו מסכה נעימה יותר על פניו של המשטר הישן, ושהוא מסוגל לחולל שינוי של ממש בארצו. העם האיראני הוכיח החודש שאינו מוכן להסתפק בפחות מכך.

פורסם ב NRG

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים