השעה הבינלאומית - אלי אבידר השעה הבינלאומית - אלי אבידר

השעה הבינלאומית - אלי אבידר

עדכונים מהעולם הערבי

 

  • אתמול, הכריז המלך בבחריין על מצב חירום במדינה לשלושה חודשים.
  • אתמול, התקיימה הפגנה בסוריה של מאות בני אדם בדמשק, יש דיווחים מצולמות של דרישה לרפורמות, אל-ערביה הייתה הרשת הראשונה לדווח על ההפגנה הזו, הפגנה שבה לא נשמעו יותר קריאות תמיכה באסאד. סוריה מאשימה את ישראל בהתקוממות הזו.
  • בלוב – קדאפי מאיים שאם המערב יפתח במאבק כנגדו הוא יחבור לאלקידה.

 

סעודיה ואבו-דאבי שולחות צבא לבחריין בצעד חסר תקדים, מדינות המפרץ – מועצת שיתוף הפעולה המפרצי שכוללת שש מדינות, המועצה מבינה שהמצב בבחריין נזיל, הוא בעייתי מאוד, לאחר שסעודיה התפנתה לבדוק מה קורה אצלה ביום שישי האחרון וראתה שהיא מצליחה להתגבר על המהומות היא מתפנה לטפל בבעיה של בחריין והם שולחים לשם צבא וכצפוי האיראנים לא יושבים בשקט בנקודה הזאת.

 

במפרץ הפרסי, למרות שיש רוב סוני, אנחנו לא יודעים באמת מה אחוז השיעים במפרץ. אנחנו יודעים שבבחריין מדובר על 70%, נתונים בלתי רשמיים מדברים על יותר מכך, בכווית מדברים על 40%, בסעודיה מדובר על 15%, אבל נתונים לא רשמיים מדברים על 40%.

 

כאשר חומני עלה לשלטון בשנת 79 התחילו התקוממויות בכול מדינות המפרץ, היו פיגועים בכווית היו התקוממויות גם בסעודיה, היה גם ניסיון כושל של הפיכת שלטון בבחריין בשנת 81.

מדינות המפרץ יודעות שבמידה ובחריין תיפול לידי הרוב של האוכלוסייה השיעית זה ישליך לגבי כול מדינה ומדינה במפרץ, וזה בעצם מלחמה מאוד חמה בין איראן לסעודיה.

 

מלחמה שהייתה קרה עד לתחילת המהומות, איראן שלחה שליחים שלחה אימאמים, שלחה אנשי דת לתוך המיעוטים השיעים שקוממו את אותם מיעוטים, כרגע כאשר סעודיה מכניסה כוחות לתוך בחריין זה כבר לא מלחמה קרה זו מלחמה מאוד חמה.

 

לפני שבועיים וחצי התקיימה ישיבה, שרי החוץ של המפרץ בבחרין, מאותה ישיבה אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה בה, יודעים רק שמועות, יודעים שמדינות המפרץ אימו על קטאר – אם אלג'זירה תמשיך לדווח על מה שקורה בבחריין ובמפרץ -  קטאר תוצא ממועצת שיתוף הפעולה המפרצי.

 

הפלא ופלא – מאותו יום חמישי קורה שאנחנו לא באמת יודעים מה קורה בבחריין, אבל משיחות שלנו עם האנשים שנמצאים באזור אנחנו יודעים שאין יום שלא הייתה שם הפגנה, בבחריין ההפגנה הגדולה ביותר הייתה של 100 אלף תושבים מתוך 800 אלף תושבים בכלל בחריין.

 

ההלם הראשוני שאחז במנהיגי תוניסיה ובמנהיגי מצרים לא תפס אצל המנהיגים של המפרץ,

בלוב וסוריה העם לא מגיע לידי ביטוי בצורה ברורה אבל כפי שזה נראה בסוריה הבעיה עם האחים המוסלמים הסורים, הם מאוד חלשים והם לא נמצאים שם במעמד שהם יכולים להשפיע ולכן התקווה של אותם מפגינים תתבדה תוך פרק זמן לא ארוך.

 

מאחורי המהפכות בעולם הערבי עומדים הגורמים האיסלאמים שהם בעצם הגורמים המאורגנים ביותר בעולם הערבי. לדוגמא במצרים: כאשר הייתה ההפגנה הגדולה ביותר לפני נפילת מובארק היו שם מיליון מפגינים, כאשר השייח קרדאוי הגיע בפעם הראשונה לקהיר הוא נשא דרשה באותה כיכר ה"תחריר" הגיעו שני מיליון איש להאזין לו.

באותה הפגנה שבה נאם השייח קארדאווי , רצה מארגן ההפגנות המקורי באינטרנט, אותו מנהל מגוגל שהיה אבי המהפכה דרך הSMS, הפייסבוק והטוויטר לעלות על הבמה ופשוט לא נתנו לו.

 

כרגע, לגבי תוניסיה אף אחד לא יודע לאיזה כיוון יוביל השלטון הנוכחי, במצרים התמונה קצת יותר ברורה. לצבא במצרים יש היכולת להשפיע בצורה מאוד משמעותית, אבל גם הצבא שהיה נראה שיש לו שליטה מוחלטת מאבד את השליטה בכמה גורמים, הצבא לא שמח לראות מפגינים נכנסים לבניני המודיעין ופוצים את המשרדים, כפי שקרה.

 

יתכן שהמהלך הזה של ההפיכות בעולם הערבי נעצר, אנחנו יכולים לראות שמדינות המפרץ ובעיקר השליטים מפסיקים ליחס חשיבות למנהיגי המערב, ההודעה של ה G8 שמביעה דאגה, הודעה מאוד נדירה שלהם לגבי המצב בעולם הערבי – מנהיגי המפרץ לא יחסו לה חשיבות, הם פחות מייחסים חשיבות גם לאמריקה. הם ראו מה אמריקה עשתה לבנות הברית שלה במצרים וגם בתוניסיה במובן מסוים, הם לא ייקחו את הסיכון הזה, הם לא יאפשרו להפגנות ההמוניות ולתמיכה המערבית להפיל אותם מכיסאם. 

 

מתוך ראיון שלי בשעה הבינלאומית עם יוסי הדר ברשת ב

http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?entity=718134&type=32&page=300

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים